"טרף יהודי": החטופה ששוחררה משחזרת את הרגעים הקשים

עדיין לא תרמתם כפרות? ניתן לתרום למוקד תהילים ארצי את דמי הכפרות, ושמכם יוזכר בערב כיפור בחצות הלילה, בתפילה המיוחדת בקבר דוד המלך ע"ה! לחצו כאן עכשיו >>>

"על כל אדם היו שני שומרים חמושים, החזיקו אותנו אזוקים מכל צד", מספרת יהודית רענן אשר היתה חטופה בשבי חמאס לערוץ הטלוויזיה האמריקני NewsNation.

"לא יכולתי ללכת מהר וחמוש אמר לי: 'אם לא תלכי מהר אני אירה בך'. הוא ירה באדמה וזה היה מאוד מפחיד, אבל לא יכולתי ללכת יותר מהר. היינו בכפכפים, ופחדתי שיבוא עקרב או נחש כי הלכנו בשדות".

רענן היא השבויה הראשונה ששוחררה מהשבי. היא שוחררה יחד עם ביתה נטלי, אשר שתיהן מחזיקות באזרחות אמריקנית-ישראלית.

הקבוצה בה הן שהו וכללה כמה חטופים הגיעה לבית חולים.

"בבית החולים שהה בכיר חמאס, לא יודעת את שמו, אבל זה לא היה יחיא סינוואר", היא משחזרת. "הוא דיבר איתנו בעברית. כולם הקשיבו להוראות שלו. הכניסו אותנו פנימה ואז שמענו אחיות צוהלות ושמחות. היו שמחים שהאנשים שלהם חזרו עם מה שהם כינו 'טרף יהודי'. אבל היו חלק מנשות הצוות הרפואי שנראו מפוחדות, הן היו מוקפות באנשים עם רובים.

"אחד החוטפים בא וחתך את האזיקונים שעל הידיים שלי עם סכין ופצע אותי. אמרתי לאלוקים, 'אתה רוצה שאני אמות ככה?', ידעתי שאם אמשיך לאבד דם, אני פשוט מתה". 

רענן יצרה לעצמה חבישה מאולתרת עם סרט שחור שהיה בידה וחלק מבד הפיז'מה שלה.

"לקחתי קורס בערבית אז אני יודעת נורא מעט, אבל ברגעים האלה, כשאת מאוימת, פתאום כל מה שצריך כדי לשרוד חוזר אלייך", היא מספרת על האופן בו הצליחה לתקשר מעט עם חוטפיה.

עוד היא משתפת כי "פעם אחת נפלה רקטה ישראלית ממש לידנו. זה היה כמו רולטה רוסית, אתה לא יודע אם אתה הולך למות או לחיות".

היא מציינת שהיתה שרה שירים לביתה כדי לשמור על מצב הרוח ועל השפיות. על ההתנהלות שלה היום היא אומרת:

"אני מתקשה לישון וחושבת באובססיביות על החטופים. לא היה לנו אוכל, קיבלנו רק הקצבה קטנה של לחם, ואנחנו היינו שם רק 14 ימים - שאר החטופים 150 ימים שם. אני לא יכולה לדמיין מה מצבם עכשיו. אני מתפללת לשלומם של החטופים כל יום, בבוקר ובערב. לא תהיה לי מנוחה עד שכולם ישוחררו. אני מקווה שהם עדיין בחיים".