האם נשמתם של כלבי עוקץ שנהרגו בזמן המלחמה עולה לגן עדן?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

יחידת עוקץ היא יחידה מיוחדת במלחמה בה הלוחמים נעזרים בכלבים שעברו הדרכה מיוחדת לזיהוי מטענים, מחבלים ובעיות בשטח. הכלבים נלחמים יחד עם הלוחמים ומצילים חיי אדם.

כמו במלחמה, גם הכלבים נהרגים לפעמים בפעילויות שונות.

לאחרונה, עולה השאלה האם לכלבים אלו, שמלחמים למען עם ישראל, יש מעלה על שאר בעלי החיים?

האם נשמתם עולה לגן עדן?

כמה רבנים ניסו לענות על שאלה מורכבת זו ב"ישראל היום".

ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב עתניאל, הרב רא"ם הכהן אמר:

"אני לא מבין בעולם הבא אלא רק בעולם הזה וכאן לדעתי ברור לחלוטין שבוודאי ובוודאי לכלב מסוג זה יש מעלה גבוהה יותר מסתם בעל חיים שחי בעולם. מה בדיוק המעלה הזו ומה משמעותה איני יודע אבל ברור שיש כזו".

"לגבי בעלי חיים שמצילים חיים אין בהלכה עצמה מעמד לבעל חיים שמציל בני אדם, אבל רוחנית ראינו שחז"ל ממש הכירו תודה ודאגו לבעלי חיים", אומר הרב ד"ר עידו פכטר, "ולמעשה בעולם הרוחני של בעלי חיים היתה זיקה משמעותית וחיובית לבעלי חיים וכיום כשאנו יודעים על היחס בין בעלי חיים לאדם אז בוודאי שיש לתת להם מעמד מיוחד ביחס לשאר בעלי החיים, זה נתמך בכל הגישה של היהדות ושל עולמם הרוחני של חז"ל. ביחס לעולם הבא איני יודע וגם תמיד צריך לזכור שכלב אינו אדם אבל בוודאי שבכל הקשור לעולם הזה צריך לתת להם יחס מיוחד".

"חכמינו לימדו אותנו שצריך לגלות הכרת הטוב כלפי בעלי חיים שהיטיבו איתנו. הדוגמה הבולטת היא לגבי בשר טריפה שנאמר עליו: "לכלב תשליכון אותו" (שמות כ"ב). חכמינו הסבירו שזהו גמול לכלבים משום שלא תקפו את בני ישראל בזמן יציאת מצרים - "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" (שמות י"א). ויש שאמרו שזהו תגמול לכלבים על שיתוף הפעולה שלהם איתנו בשמירה ובהגנה", סובר הרב חיים נבון. "לצד זאת, הרמב"ם הדגיש בתוקף שבעלי חיים אינם זוכים להישארות הנפש בעולם הבא, אך זיכרונם הטוב של בעלי חיים אהובים ומיטיבים נשאר וחי עמנו בעולם הזה".

ראש ישיבת אורות שאול, הרב יובל שרלו, אומר:

"ליהדות יש יחס כפול כלפי בעלי החיים. מחד גיסא, היא מבחינה הבחנה חדה בין בני אדם ובעלי חיים ואינה מעניקה לבעלי חיים מעמד כלשהו. אין דיני פיקוח נפש של בעלי חיים, אין דיני אבלות על כלבי מחמד, אין שום דבר בכיוון הזה, וישנה חשיבות מרובה להקפיד על הבחנה זו. הרב קוק זצ״ל החריף את הצורך בהבדלה שבין אדם ובין בהמה. מאידך גיסא, הרבה מצוות בתורה מבוארות על ידי קדמונים כמצוות הקשורות לזהירות מפני צער בעלי חיים: מצוות שילוח הקן, איסור שחיטה של בהמה וצאצאיה באותו היום, איסור חרישה של שור וחמור יחדיו. גם באתוס האגדתי ידוע הסיפור המלמד שייסוריו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, נבעו מאטימות לצערם. לפיכך, כלבי עוקץ הם כלבים, לא יותר מזה. בני אדם המטפלים בהם הם אלה שעומדים במוקד ההתעניינות שלנו. בוודאי ראוי לנהוג בהם בצורה נאותה, ואף יש מקום לבטא כלפיהם הרבה אהבה, אבל להמשיך לזכור באופן מתמיד כי על אף העובדה שיש הרבה בני אדם שמסכנים אותנו ואילו הם מצילים את חיינו - הם כלבים. טובים, אבל כלבים".

הרב, הוגה הדעות והסופר חיים נבון משיב גם הוא כי עיקר האהבה והזיכרון כלפי הכלבים נעשה בעולם הזה. לדבריו "חכמינו לימדו אותנו שצריך לגלות הכרת הטוב כלפי בעלי חיים שהיטיבו איתנו. הדוגמה הבולטת היא לגבי בשר טריפה שנאמר עליו: "לכלב תשליכון אותו" (שמות כב). חכמינו הסבירו שזהו גמול לכלבים משום שלא תקפו את בני ישראל בזמן יציאת מצרים - "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" (שמות יא). ויש שאמרו שזהו תגמול לכלבים על שיתוף הפעולה שלהם איתנו בשמירה ובהגנה. לצד זאת, הרמב"ם הדגיש בתוקף שבעלי חיים אינם זוכים להישארות הנפש בעולם הבא, אך זיכרונם הטוב של בעלי חיים אהובים ומיטיבים נשאר וחי עמנו בעולם הזה".

"ברור שכלב שנפל בקרב זוקק יחס מיוחד, זה חשוב גם לנו כעם, גם ללוחמים עצמם וגם כדי להבליט את היחס העמוק שלנו לבעל חיים שהגן עלינו", טוען רב היישוב ניר עציון, הרב ד"ר רונן לוביץ. "עם זאת, מדובר בקבורה ראויה בעולם הזה אבל לא בכלב שיש לו מדרגה מיוחדת מעבר לזה. ברור שאין לעשות לו קבורה צבאית כמו חייל. אגב כשהייתי רב בדרום אפריקה, יהודייה לחצה עלי לעשות לכלב שלה הלוויה יהודית והיא טענה שהוא אפילו שמר פסח, אבל אין לעשות זאת ויש למצוא דרך מכובדת לקבורה וליחס לבעל החיים כאן בעולם, אבל ברור שהכלב אינו מיוחד מצד היבטים רוחניים כלשהם".