"הכותרת הראשית בשמיים": השבת ששמרו גיבורי הנובה ובירכו הגומל

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אשת התקשורת סיון רהב מאיר מספרת על חוויה מיוחדת שחוותה בשבת בה השתתפו אנשים שהיו בנובה ומשפחות חטופים.

כך היא כותבת:

""למה זו לא הכותרת הראשית בחדשות?", שאלה אותי בשבת בבוקר מירב ברגר, אמא של התצפיתנית החטופה אגם ברגר.

הסתכלנו על ניצולי מסיבת הנובה, רוקדים סביב ספר תורה בדמעות ובהתרגשות, בשבת למען החטופים.

"אכתוב על זה משהו", אמרתי לה, "וחוץ מזה, זאת בטוח הכותרת הראשית בשמיים!".

הנה ניסיון להסביר במילים חוויה עוצמתית שאי אפשר להסביר במילים: יותר מ-100 ניצולים מהנובה באו לעשות שבת בירושלים.

סליחה, במהלך השבת הגענו למסקנה שמגיע להם שם אחר, לא ניצולי הנובה: גיבורי הנובה. שליחי הנובה.

כי מאז השבת הקשה ההיא, לפני 10 חודשים, יש להם שליחות. הם מדברים על זה כל הזמן: "ראיתי את הרוע המוחלט בעיניים, אבל ראיתי גם את אלוקים", אמרה אחת. "הבנתי שרוצים להרוג אותי לא כי אני דנה, או כי אני אוהבת כלבים, אלא אך ורק בגלל שאני יהודייה", הסבירה דנה. ונדב אמר: "כולם מסתכלים על הפציעה שלי בגוף ומדברים עליה. הפציעה בנפש כואבת הרבה יותר. אבל אני קם כל בוקר מחדש ומנצח".

צילי שניידר שמנהלת את ארגון "קשר יהודי" יזמה את השבת המדהימה הזו. היא הזמינה גם שתי משפחות של חטופים. כך זכיתי לשוחח שם עם מירב ברגר ועם סיגי כהן, אמא של אליה כהן שנחטף מהמסיבה. רבים מהנוכחים הם חברים של אליה. הקשר שלהם עם סיגי מרגש. המסרים של שתי האימהות האלה – מיוחדים ומאחדים. כאילו בתדר אחר, גבוה מכל הדיבורים שלנו. צריך להקשיב להן יותר, הרבה יותר.

בשיא השבת, מול ספר התורה, שניים ביקשו לברך "הגומל", הברכה שמברכים על הצלה שכזו. בעבר הם לא רצו, ועכשיו סוף סוף הרגישו שזה נכון. אז שגיא בירך, ואחריו סיון, וכולם ענו אמן ובירכו אותם בדמעות, ואז פרצו בריקוד אדיר סביב ספר התורה.

ובסוף השבת, שני חבר'ה ניגשו לצילי להגיד תודה. הם אמרו שהם מקבלים את כל סוגי הטיפולים והתרפיה והייעוצים, חלק עוזרים יותר וחלק פחות, והם כמובן ימשיכו לקבל טיפול מקצועי. אבל לשמור ביחד שבת שלמה כזו בירושלים, זה הדבר הכי מרגיע והכי מחזק שהם עשו עד היום.

שבוע טוב, ותודה לשליחי הנובה. בשורות טובות".