ברכת המזון בכוונה: דבר תורה קצר מהרב מנדל, מנהל מוקד תהילים ארצי

בפרשת השבוע נאמר "ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך".
נביא כאן מס' סגולות חשובות והתחזקות בעניין אמירת ברכת המזון בכוונה.
כתב ה'חינוך' "מקובל אני מרבותי, ישמרם קל, שכל הזהיר בברכת המזון - מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו".
 
ה'באר היטב' מביא בשם הב"ח, שהאות ף איננה מוזכרת בברכת המזון, כי האות ף מרמזת על שצף-קצף וחרון אף. וכתב שמי שמקפיד לקרוא ברכת המזון בכוונה - ניצול מכל זה.
 
ומביאים בשם הרב הקדוש מזוועיל, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהאומר ברכת המזון תמיד בכוונה ומתוך הסידור - זוכה לבנים ובני בנים חכמים ונבונים, יראי השם.
 
נוהגים לומר אחרי ברכת המזון "הרחמן", שכולו בקשות נשגבות ביותר. ביאר החפץ חיים, שעל כן מבקשים בקשות אלו אחר ברכת המזון,
כי אחר שקיים האדם מצות עשה דאורייתא של ברכת המזון, ככתוב 'ואכלת ושבעת וברכת', נעשה עת רצון בשמים. זוהי שעת הכושר לבקש צרכיו מאתו יתברך, ובע"ה תפילותיו מתקבלות.
 
מספרים אחד מחסידי הרב ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע, שהתאונן בפניו על בנו שאינו מברך ברכת המזון, וכל הפצרותיו לא הועילו כלום. ענהו הרב ואמר לו: אם תקבל על עצמך לברך בקול רם - אזי תיווכח לראות שגם בנך יתחיל לברך ברכת המזון בכוונה ובקול רם.
 
מעשה באשה, אשת חיל יראת ה', שלא זכתה להפקד בבנים. הציע לה כבוד ראש הישיבה, מרן הרב ש"ך, לדקדק היטב בברכת המזון בכוונה גדולה. משעשתה כן - זכתה מיד להיפקד. שהרי קבלה בידינו שברכת המזון - סגולתה לבטל כל מיני גזרות קשות ורעות.
 
בעל "יסוד ושורש העבודה" היה מתפלל לפני ברכת המזון, שלא תהיה לו שום הפרעה באמצע. ולאחר ברכת המזון היה מודה לה' בתפילה מיוחדת על שלא הופרע באמצע ברכת המזון.
 
ועיקר סגולתה היא שאדם האומר ברכת המזון משריש בתוכו אמונה פשוטה וברורה, שהשם הוא המפרנס והזן את כל בריותיו, וכל הפרנסה תלויה בהשם יתברך. זה עצמו מסוגל להביא לבנ"א פרנסה ברווח ואת כל הישועות הנצרכות.
 
שבת שלום ומבורך,
הרב מנדל