הזמר שחוזר להופיע אחרי הפציעה הקשה במלחמה: "אם אתה שומע, תדע שאני מפחד להשתגע"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

הזמר והיוצר עידן עמדי כידוע השתתף בקרבות הקשים בעזה המלחמה, וכמעט נהרג כאשר נפצע קשה.

לאחרונה, הוציא אלבום שירים חדש על התקופה והחוויות שחווה.

עמדי כתב על הוצאת אלבום המיוחד:

"את האלבום הזה אני כותב ברגעים הכי כואבים שלי, גם הפיזיים וגם המנטליים.‏ הוא נכתב ביער, בטיולים בבוקר מוקדם עם הכלב, בנסיעות במונית בדרך לטיפולים‏, בלילה במיטה אחרי ניתוחים. ברגעים בהם אני מצליח לברוח מהיתר.‏ בפעם הראשונה בחיי אני כותב כי אני חייב לכתוב. כדי להרגיע משהו עמוק בפנים. בכדי לדבר .

"אני כותב את האלבום הזה כמו שתמיד רציתי לכתוב. ‏בוער, מבעבע, מלא פרטים, מלא רגש. ‏אני כותב כמו שילד מתפרע עם קופסת צבעים. מבלי לתכנן, מבלי להתחשב בקווים, בלי לפחד מהתוצאה. חי רגע לרגע. יום ביומו".

הוא מוסיף:

"בעוד יומיים אציין שנה לתאריך הפציעה שלי.‏ הנס הפרטי שלי הוא גם יומם השחור ביותר בחיי משפחות חבריי. זה במחשבותיי תמיד. אני מנסה באלבום הזה גם לכתוב אותם ועליהם. אלו שירים פרטיים על עם וארץ, שירי כאב ותקווה ואהבה, שירי סער, תפילות אשכבה, בלדות על סוף העולם.

"רוח נפש נשמה, אני זרם תודעה, אני הכל, אני כלום, מציאות ואשליה. אני כולי פצע פתוח, לא מוצא מקום לנוח, לא מוצא לי נחמה. אם אתה שם, אם אתה שומע, תדע שאני מפחד להשתגע, אבל לא מפחד מהכאב, תן לי הכל, תן לי עוד, תן לי ללמוד, לתת לחיים לרקוד. תודה שאתם מקשיבים".

עוד כתב לעוקביו לקראת אח ההופעות הקרובות שלו:

"הפעם האחרונה שבה הופעתי עם הלהקה הייתה ב5.10.23.
זה היה בצפון,
המופע האחרון של סיבוב הקיץ.
ביום שאחרי הלכתי עם הילדים לגן השעשועים שבמושב.
יונתן רק נולד והיה על הידיים,
יעלי רצה עם חברה בין המתקנים.
זה היה רגע בהיר כזה שתהיתי לעצמי
אם הייתי זוכר אותו אלמלא מה שקרה שעות ספורות אחרי.
ביום שבת התעוררנו למלחמה האכזרית והארוכה ביותר שידענו.
הנעתי את הרכב ליחידה והפעם הבאה שחזרתי הביתה הייתה ארבעים ימים מאוחר יותר.

מדברים הרבה על השינוי שמלחמה מייצרת בך.
בשבילי כלוחם זו מלחמה שלישית בשבע עשרה שנים.
הפעם חזרתי שונה,
גם בלי קשר לפציעה.
ביני לבין עצמי שאלתי הרבה איך אוכל לחזור עוד להופיע, לשמח ,להעמיד פנים שהכל בסדר?
אחרי האסון הזה שעברנו ועודנו עוברים.
אחרי האובדן, הפציעה והמחיר ששילמתי
באופן אישי.
אני לא יודע למה אני כותב את כל זה בפוסט לקראת הופעות ראשונות מאז.
אולי כי אני רוצה שתדעו כמה מורכב בשבילי הדבר הזה.
אולי כי אני מסרב להסתיר.
אני יודע שזו תהיה הופעה שמחה ומרגשת,
ואני יודע שיהיו בה גם רגעים קשים וכואבים.
כי אלה הם חיינו בזמן האחרון,
ואני רוצה לשיר משם,
אני רוצה שזה יהיה אמיתי.
מגיע לכם את זה. וגם לי.
ולמרות הכאב, למרות הכל
אני רוצה ללמוד,
לתת לחיים לרקוד.
אוהב אתכם,
עמדי".

לפני כמה שנים סיפר בראיון למאקו:

"אני לומד גמרא פעם-פעמיים בשבוע, שם כל העניין הוא להתפלפל עד שיוצא עשן לבן. היום אין את זה... יש לי אח חרדי שחזר בתשובה לפני יותר מעשור. אני חי בבית חילוני אבל גם אני, כמוהו, התחלתי להתעניין ביהדות, וזה תופס אצלי יותר ויותר מקום. זה התחיל מספר של הרב לאו שקראתי. לפני כן לא הייתי קשור לתורה ולמצוות, חוץ מקידוש בבית ודברים הכי בסיסיים, אבל התחלתי לחקור את היהדות. יש למסורת וליהדות משקל מאוד חשוב בערכים שלנו, במה ששכחנו כחברה... אני באמת מאמין שיש ליהודים תפקיד לעשות טוב בעולם".