נוקאאוט לאנטישמיות: הניצחון המטורף של אהבת השם גורדון

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

בעולם אומנויות הלחימה הקשוח, שבו הניצחון נמדד לרוב בדם, יזע וטקטיקה חסרת רחמים, צומח סיפור יוצא דופן שמרעיד את הזירה הבינלאומית ומביא גאווה עצומה לעם היהודי.

את השם אהבת השם גורדון אין מישנו שלא שמע. אהבת השם הוא לוחם צעיר, בן 19 בלבד, מתאגרף שכבר הספיק לכבוש את פסגות העולם בתחרויות בינלאומיות, אבל נראה שמה שגורם להצלחה המסחררת שלו הוא לא טכניקה כזו או אחרת, אלא קידוש שם שמיים.

בזירות התחרות הווא מופיע כשהוא לבוש ציצית וכיפה, והוא לא מתרגש בכלל מאמירות אנטישמיות שמופנות אליו על ידי יריביו.

בראיון מיוחד שפורסם הוא מתאר מה קרה מאחורי הקלעים לפני תחרות בליטא:

"20 שעות לפני הקרב, המארגנים לוקחים אותי לשיחה צפופה", הוא משחזר ומסביר כי ההוראה הייתה חד משמעית: אסור לעלות עם דגל ישראל לזירה ואסור לעלות עם סממנים דתיים.

אהבת השם רואה עצמו שליח של העם היהודי, ולכן החליט לעלות עם הציצית חרף האזהרות שניתנו לו. לגבי הכיפה הגדולה שעטורה במגן דוד, הוא היסס.

"אמרתי לעצמי: הם גויים, הם בטח לא יבינו מה זה החוטים האלה, אז אני עולה עם זה בכל מקרה".

הוא מתאר מה קרה כאשר ראה את יריבו עולה לזירה דרך המסכים:

"אני רואה במסך הענק מישהו עולה לזירה עם כאפייה. אמרתי לעצמי: אם הוא עולה עם כאפייה – אין שום סיכוי בעולם שאני לא עולה עם כיפה!".

וכך הוא עלה, עטור ציצית, כיפה וצעקת "שמע ישראל" גדולה. והוא גם ניצח את דו הקרב הזה, פעם נוספת.

הניצחון הספורטיבי הזה נשא עמו מטען היסטורי כבד ומצמרר. בראיון חושף אהבת השם רובד נוסף ומצמרר לניצחון הזה: הקרב התקיים במדינה אירופאית שבה, לדבריו, "95% מהיהודים נרצחו בשואה".

"עמדתי שם, במקום שבו ניסו להשמיד אותנו, והבנתי שאני לא מייצג רק את עצמי", הוא מספר. "זו התשובה הכי חזקה להיסטוריה. אנחנו כאן, אנחנו חזקים, ועם ישראל חי".

ושם, בלב זהירה האנטישמית, הוא הניף א תדגל ישראל ושר "מי שמאמין לא מפחד". מבחינתו זו הייתה סגירת מעגל היסטורית. 

"כלב נובח לא נושך"

אהבת השם משתף מחוויותיו מהאימונים המפרכים של לפני הקרב:

 "זה לא מובן מאליו. היה קרב מטורף, שבוע מטורף, המון לחץ על הכתפיים. עשינו את זה, קמתי וניצחתי. ברור שהיה עליי המון לחץ, במיוחד שהיה מדובר ביריב טורקי וכולם צפו בזה. מה עשיתי כדי לנצח? ניסיתי פשוט להתפלל כל הזמן ולהיות ממוקד וחד. ברוך השם, עשינו את זה".

הוא התייחס גם להתנהגותו הפרובוקטיבית של יריבו ולמסר החד שהעביר לו:

"אמרתי ליריב הטורקי שלא יערב פוליטיקה ביחד עם ספורט ושלא יעשה זאת שוב. ברגע שהוא תקף אותי לפני הקרב זה הפך לאירוע גדול יותר, אבל ידעתי שכלב נובח לא נושך. ראיתי את הפחד בעיניים שלו. אני לא אהיה חבר שלו אחרי מה שהוא כתב, אם הוא רוצה להתגייר ולבוא לכותל אז אשים לו עוקב. המסר לכל האנטישמים זה שאנחנו לא מפחדים מאף אחד בשום ענף ואנחנו נכבוש את הענף הזה. במהלך הקרב נשמעו אמירות אנטישמיות גם כלפי המשפחה שלי".

הכל עובר במשפחה

אהבת השם הוא לא היחידי במשפחתו עם שם כה מיוחד. יש לו אחים בשמות עוצמת השם, רוח השם (שגם הוא אלוף עולם באיגרוף תאילנדי), כיבדי, שמחת השם ואמונת השם.

"זכיתי להיות חלק ממשפחה מטורפת ואדירה", הוא אומר. "כתבו עליי ועל עוד שני אחים שבענף, הלכנו ונלך להביא המון כבוד וגאווה למדינה, וזה עניין של זמן עד שכולם יכירו את כל המשפחה. גדלנו להורים מאוד מיוחדים, המון אמונה, המון אהבה לאלוקים. אנחנו משפחה מטורפת, זכיתי במשפחה אדירה".

על כל הדרך שלו להצלחה הוא מכריז: "אין מקרה בעולם. כל החיים שלי זה נס אחד גדול".

"אני שומר על היהדות שלי ועל כל מה שאני יכול, לא מוותר על הזהות שלי", הוא מספר. "שבת זה קודש והדבר הראשון בבוקר זה 'מודה אני' ושמע ישראל. הנפש חייבת את המזון שלה לפני הגוף".

לפני קרבות גדולים וחשובים תוכלו למצוא אותו ב"התבודדות" נוסח ברסלב.

"לפני הקרב האחרון יצאתי לתצפית נוף, עצמתי עיניים ופשוט דיברתי איתו. אני מבקש, מתפלל, ומבין שאת הכוח אני מקבל רק ממנו. הנפש שלי צריכה את זה. אם יש יום שפספסתי תפילה – הנשמה שלי מרגישה את החוסר מיד. אני לא נכנס לזירה לבד, אני נכנס עם התפילות, אני ו-ה' ביחד".