"אלוקים יקר, מה שלומך?": הליהוק המחודש לחייהם של השחקנים המפורסמים

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

האורות הנוצצים של עולם הבידור הישראלי נוטים לעיתים לסנוור, אך מאחורי הקלעים מתחוללים שינויים דרמטיים בין עולם התהילה לפנימיות הנפש.

מה קורה כששני כוכבים צעירים שכבשו בעבר את המסכים ואת הבמות, מוצאים את עצמם צועדים בשבילים חדשים שמובילים אל עולם הרוח היהודי?

המהפך של אחד מכוכבי הנוער הבולטים בתיאטרון ובטלוויזיה מסמן פניית פרסה מפעימהבמיוחד: מי שניהל את חייו באור הזרקורים בחר לעזוב את המוכר והידוע לטובת עולמה של היהדות בדגש על חסידות חב"ד.

כיום, עם מראה חסידי מובהק הכולל זקן ומגבעת, הוא מנתב את האנרגיה היצירתית שלו למוזיקה רוחנית עם מבט אל העתיד.

"חייתי במה שנקרא מרכז הבמה, אבל בלי ידיעה או הבנה על הקשר שלי לזהות יהודית", סיפר השחקן אסף הרץ ל"מקור ראשון" על נקודת המפנה בחייו. "ברגע שנפתחה בפניי תורת החסידות, זה היה חסד עצום. קדמו לכך הרבה עבודה והרבה ניסיונות, וזה דרש ממני לחפש תשובה".

המפגש הראשוני עם עולם המצוות סיפק לו חוויות מטלטלות ומעוררות השראה, שהרחיבו את נקודת המבט שלו על החיים.

"גיליתי שהתורה היא לא רק הפשט, הסיפורים על השתלשלות הדברים מבריאת העולם. התורה בפנימיות שלה היא המסע של כל אחד ואחת מאיתנו", שיתף בתובנותיו לגבי השינוי שעבר. גם הצעדים הפרקטיים, כמו השתתפות בסעודת שבת מסורתית, הותירו בו רושם חזק:

"נדהמתי מהטקסיות, מהשילוב של האנשים ומהחיבור של אורחים ומשפחה וילדים. התרגשתי מהעומק של השיח, שהיה משולב בהרבה שמחה ושירים וניגונים", אמר בהתרגשות.

המעבר לחיי תורה לא היה חף מוויתורים כואבים ומאתגרים, במיוחד עבור אדם שחייו המקצועיים היו תלויים בדעת הקהל. הפרידה מתפקידי משחק נחשקים דרשה ממנו חוסן מנטלי יוצא דופן ואמונה יציבה בדרך החדשה.

"ברגע שאתה מבין שאתה חי בממלכתו של הקדוש ברוך הוא, ושיש תכלית לעולם - אתה מקבל הרבה אמונה וביטחון ושקט נפשי. כשהתחלתי לקחת על עצמי דברים, הבנתי שאני צריך להקריב משהו. כמו הקרבת קורבנות בבית המקדש... אני הייתי צריך להקריב את התפיסות שלי", הסביר וציין כי הקושי לא הצטמצם רק לזירה המקצועית, אלא ליווה אותו גם ברגעים יומיומיים פשוטים לכאורה, כמו השינוי החיצוני ברחובות העיר שבה גדל ופעל.

"הכול היה מאתגר, גם היציאה הראשונה עם כיפה לרחוב. הזעתי כולי", הוא משתף בכנות. "הכנסתי לעצמי לראש שאולי מישהו יסתכל עליי ויעלו בו הרהורי תשובה, אז זה שווה את זה. אחת ההלכות הראשונות בשולחן ערוך אומרת – אל תתבייש ממי שצוחק עליך שאתה נראה שונה".

התמורות הפנימיות הללו השפיעו באופן ישיר גם על המעגלים הקרובים אליו ביותר, שהבחינו בשינוי לטובה באופיו ובדרך התנהלותו:

"אחרי חודש של ויכוחים, אימא שלי פתאום נעצרה ואמרה לי 'תקשיב, אני לא יודעת מה קורה שם, אבל זה טוב'. ולמה? כי אסף שהיא הכירה, במצב כזה של לחץ, היה בורח ומנתק ורב ושובר. ואימא שלי פתאום ראתה אסף שמכבד ומכיל".

"המטרה העיקרית שלי עכשיו היא מטרה של תורה", הוא מוסיף. "אני כבר לא עושה זאת רק מתוך השאיפה הפרטית שלי. המטרה היא לקדש שם שמיים, וזה מתחיל בלהאמין שהפה, המוח והלב פועלים מתוך אמונת השם ומתוך אחדות".

במקביל, השחקן שלומי יפרח שממצב את מעמדו בתעשיית המשחק המקומית, צועד גם הוא במסלול רוחני ייחודי יחד עם אשתו. עבורו, הכיפה השחורה שהוא חובש לראשו היא עדות לתהליך התחזקות מתמשך, שמלווה גם ברגעי שיא אישיים שנתפסים בעיניו כניסים גלויים, כמו הולדת בנו לאחר תקופת המתנה ממושכת.

הגישה שלו לחיים ולניהול משק הבית משקפת ביטחון מלא בהנהגה העליונה, במיוחד בכל הנוגע להוצאות כספיות סביב מועדי ישראל וצרכי המשפחה.

"הבזבוזים הקשים שלי הם הדברים שאני לא מפחד מהם", אמר בשיחה גלויה. "הבזבוזים הקשים שלי הם שבתות, חגים, על האישה. הקב"ה אומר לך: פתח, פתח את היד. אני אחזיר לך. כל כסף על שבת - זה כסף שחוזר. זה הלוואה, זה כסף של הקדוש ברוך הוא".

האמונה הזו לא נולדה מתוך חיים קלים, אלא חושלה דווקא בתקופות של שפל מקצועי ודאגות כלכליות שהגיעו לאחר שהמסכים כבו. במקום לשקוע ביאוש, הוא בחר לנהל דיאלוג ישיר של תפילה יומיומית אותו פרסם ברשת החברתית:

"אלוקים יקר, מה שלומך?", כתב בגילוי לב יוצא דופן. "סתם רציתי להגיד תודה רבה על כל העזרה. בטח כולם פונים אלייך בתלונות וככה גם אני, מה נעשה, למי נבכה? למי נצרח? כל בוקר כשאני מניח תפילין, אני מרים עיניים לשמיים, בתקופה קשה אני קודם כל מתחיל בתלונות. בתקופה טובה מתחיל קודם בשבחים ותודות. לאחרונה למדתי שגם בתקופה ה'מאתגרת' שאני עובר לאחרונה קודם כל להתחיל בתודה רבה. האמת? שאני כל כך מתחזק בתקופה הזאת, למדתי כל כך הרבה דברים וראיתי ניסים בכמויות שאני לא יודע איך להסביר אותם! אז החלטתי לכתוב פה, דווקא פה, להאדיר תורתך, להפיץ ניסיך, להגדיל שמך, להודות לך! תודה לך אבא".