מי הזמר שמדבר על חיבור של 12 השבטים יחד?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בראיון שהתפרסם בערוץ 7 ובהידברות, מספר הזמר והיוצר רמי קליינשטיין על הקשר שלו ליהדות:

"כשהייתי תלמיד תיכון למדנו בשיעור תנ"ך את ספר איוב", הוא מספר. "הייתי בן 15 והמורה שלימדה אותנו אפילו לא הייתה מורה אהובה עליי במיוחד. בתוך הלימוד על הספר היא כתבה על הלוח את הדבר הבא, ועד היום אני לא שוכח את הרגע הזה: 'המישור האנושי', ובמקביל אליו היא כתבה: 'המישור האלוקי'. הספר המאוד מורכב הזה מדבר על הניסיונות שעובר איוב באמונה גם אחרי שלאט לאט כל הדברים הטובים שהיו לו נלקחים ממנו, והוא עובר טרגדיות רבות ומחלה סופנית שמאיימת לסיים את חייו.

"אני זוכר את עצמי כילד מנסה להבין את כל העניין הזה של 'רשע וטוב לו, צדיק ורע לו', וככה כמו הבזק של ברק שני צירופי המילים שהמורה כתבה על הלוח מאוד נגעו בי. המורה הסבירה שיש דברים שהאדם יכול להסביר לעצמו במישור האנושי, ויש דברים שהוא אינו יכול להסביר כי הם שייכים למישור האלוקי. אמנם אף פעם לא הייתי דתי וגם היום איני כזה, אבל הרגע הזה, הלימוד הזה וצירוף המלים הזה שכתבה המורה החילונית שדווקא לא נטעה בי אהבה ללימוד בשום צורה, נגע בי מאוד. הרגע הזה נטע בי תובנה עמוקה מאוד שאיני שוכח אותה, והוא בהחלט אחד הרגעים המכוננים במסע המתמשך שלי באמונה בבורא עולם".

הוא מספר על היהדות שהיתה נוכחת בבית ילדותו"

"אני ילד בן ארבע, אנחנו גרים בניו יורק. בימי שבת בבוקר כולנו בלבוש חגיגי בדרך לבית הכנסת, ואני זוכר את אמא שלי בשמלה בצבע ירוק בקבוק מתעקשת לנקות את הפנים שלי במטפחת שהייתה לה מכתמים של אחרי ארוחת הבוקר. אמא שלי גם לימדה עברית בימי ראשון את הילדים היהודים שגרו באזור שלנו באותו בית כנסת שהלכנו להתפלל בו, ואני זוכר אותו מגיל צעיר במיוחד".

קליינשטיין מעיד על עצמו שעם התחזקות האמונה שלו בה', הפחדים נעלמו:

"אני זוכר שסבלתי לא מעט מחרדת נטישה, שכנראה נולדה בילדות. הייתי קם כילד והיה שקט בבית, אז הייתי בטוח שאני לבד עד ששמעתי את הקולות של הוריי. החרדה הזאת ליוותה אותי אל תוך שנות העשרים, ועם האמונה שלי שהתחזקה - כך החרדה נעלמה.

"האויב הגדול ביותר של האדם הוא המובן מאליו. אסור ליפול למלכודת הזאת, אפילו לא לרגע. זאת העבודה האמיתית בעיני בענייני אמונה. אני מאמין שכל דבר שקורה, כל מילה שנאמרת, כל חיוך, כל דמעה, כל פריחת פרח ובעצם הכל - קורה כדי שנשים לב אליהם ונודה עליהם".

"עזרה לזולת בכביש היא מצווה שזכיתי לעשות לא פעם", הוא מספקר "למשל לעזור למישהי שנתקעה ללא דלק ביום קיץ חם ונסעתי להביא לה מתחנת דלק קרובה, או איש מבוגר שמנסה להרים גלגל של משאית עם אשתו המבוגרת ואיני יכול שלא לעצור ולעזור. אני מודה לבורא על הזדמנויות כאלה".

כשנשאל על ערך חשוב לו ביהדות, ענה:

"ואהבת לרעך כמוך. ערך כל כך חשוב ומלא חכמה. זהו ערך שאני דש בו הלוך ושוב, ערך שאדם צריך לבחון שוב ושוב - איך נראית הנתינה שלו. והכוונה כמובן אינה לנתינה לעצמך או למשפחתך הקרובה, אלא מעבר לה. לרעך. 'ואהבת לרעך כמוך' כן מקדש נתינה לעצמך, אך בשביל שתוכל לתת לאחר. אדם שמבטל את עצמו על מנת לתת לאחר אינו עונה על הערך הזה. אדם שחושב על עצמו בלבד ומבטל את הנתינה לאחר גם אינו עונה על הערך הזה. זהו עוד אחד מהאיזונים הנפלאים שמורים לנו מורינו האמיתיים. והעיקר לא לפחד כלל".

"הרגעים המאושרים והאלוקיים הכי גדולים הם הלידות של הילדים שלי", הוא משתף ומתרגש. "אותה שנייה של יציאת תינוק לעולם הוא רגע שאינו ניתן לתאר במלים, כי הוא פשוט רגע של התהוות אלוקית. היציאה הזאת היא הכל. יציאת מצרים, יציאה מגן עדן. מפגש ראשון של רוח עם גשמיות. בלתי נשכח, ומרומם נפש עד דמעות".

קליינשטיין מספר עד כמה הוא מחובר לפסטיבל הלייזמרים בצפת:

"המראה הזה שנשקף מולי של כל סוגי העם שלנו, כארבעת אלפים צופים צפופים יחד כמקשה אחת, מאוד ריגש אותי. החיבור הזה היה ממש קסום, ושכשראיתי את זה דמעות של אושר זלגו מעיניי. החיבור בין כל השבטים שלנו בעם ישראל הוא אפשרי, וחייבים להשקיע בשביל שהוא יקרה. זה היה רגע עוצמתי עבורי, ומראה מרגש שלעולם לא אשכח".