מה עושים עם מישהו לידכם חווה התקף חרדה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

במציאות המורכבת של מדינת ישראל, המונח "מלחמה" אינו רק כותרת בחדשות אלא מציאות יומיומית המשפיעה על הנפש של כולנו. עבור חלקנו, הלחץ המתמשך, הריקנות שבאובדן, החרדה מפני העתיד והחשש לחיי היקרים לנו יכולים להוביל למצבי קיצון, ביניהם התקפי חרדה.

התקף חרדה הוא חוויה מפחידה ומכריעה, הן עבור האדם החווה אותה והן עבור הסובבים אותו. כשאדם קרוב לנו, חבר, או אפילו עובר אורח מקבל התקף חרדה בזמן מלחמה, התגובה שלנו יכולה להיות קריטית.

להלן מדריך מעשי כיצד להושיט עזרה אפקטיבית במצב כזה:

1. השלב הראשון: זיהוי והכרה

הצעד הראשון הוא לזהות שמדובר בהתקף חרדה ולא בבעיה רפואית דחופה אחרת (למרות שהסימפטומים הפיזיים עשויים להיות דומים).

סימפטומים נפוצים של התקף חרדה:

• דופק מהיר וחזק

• קוצר נשימה או תחושת מחנק

• הזעה מוגברת

• רעידות

• כאבים בחזה

• בחילה או כאבי בטן

• סחרחורת או תחושת עילפון

• תחושת ניתוק מהמציאות (דה-ריאליזציה) או מעצמו (דה-פרסונליזציה)

• פחד עז ממוות, מאיבוד שליטה או מ"להשתגע"

אם אתם מזהים את הסימפטומים האלה, במיוחד על רקע של אירוע ביטחוני, אזעקה או חדשות קשות, יש סיכוי סביר שמדובר בהתקף חרדה.

2. גישה עדינה ותומכת

• שמרו על קור רוח: החרדה שלכם עלולה להסלים את המצב. דברו בטון רגוע, איטי וברור.

• צרו קשר עין: אם האדם מאפשר זאת, צרו קשר עין בגובה העיניים. זה יכול לעזור לו להתמקד.

• תקשורת ברורה ומכילה: פנו אליו בשמו והשתמשו במשפטים קצרים ומעודדים:

  • "אני כאן איתך."

  • "זה התקף חרדה, זה מפחיד אבל זה יעבור."

  • "אתה בטוח כרגע."

  • "אני לא עוזב אותך."

• הימנעו ממשפטים מבטלים: אל תגידו דברים כמו "תירגע כבר", "זה הכל בראש שלך", או "אין ממה לפחד". אלו משפטים שמגבירים את תחושת הבידוד והמצוקה.

3. טכניקות קרקוע והרגעה

מטרת הטכניקות האלה היא לעזור לאדם להתנתק מהמחשבות המפחידות ולהתחבר בחזרה לגופו ולסביבתו.

• תרגילי נשימה: נשימה איטית ומבוקרת היא אחד הכלים היעילים ביותר. הנחו את האדם:

  1. לשאוף אוויר לאט דרך האף במשך 4 שניות.

  2. להחזיק את הנשימה במשך 4 שניות.

  3. לנשוף לאט דרך הפה במשך 6 שניות.

  4. לחזור על הפעולה מספר פעמים.

  • ניתן לעשות זאת יחד איתו, כדוגמה אישית.

• טכניקת 5-4-3-2-1: בקשו מהאדם לזהות בסביבתו:

  • 5 דברים שהוא רואה: (למשל: כיסא, קיר, מנורה, תמונה, חלון).

  • 4 דברים שהוא יכול לגעת בהם: (למשל: הבד של החולצה, השולחן, הרצפה, היד שלכם).

  • 3 צלילים שהוא שומע: (למשל: רעש המזגן, קולות מהרחוב, הקול שלכם).

  • 2 ריחות שהוא מריח: (למשל: ריח של קפה, בושם).

  • דבר אחד שהוא טועם: (או, אם אין, פשוט לתאר טעם שהוא אוהב).

• הסחת דעת: אם הטכניקות הקודמות לא עובדות, נסו להסיח את דעתו בנושאים ניטרליים:

  • שאלו שאלות פשוטות: "איזה יום היום?", "מה הצבע של החולצה שלי?".

  • בקשו ממנו לספור לאחור מ-100 בדילוגים של 7.

  • הציעו לו לשתות מים קרים, ללעוס מסטיק, או למעוך כדור מתח.

4. שמירה על מרחב בטוח

• פרטיות: אם אתם במקום ציבורי, נסו להעביר את האדם למקום שקט ופרטי יותר, הרחק מההמון וממקורות הרעש.

• צמצום גירויים: אם אפשר, כבו את הטלוויזיה או הרדיו המדווחים על המלחמה.

• הימנעו ממגע פיזי כפוי: יש אנשים שהמגע הפיזי מחמיר את התקף החרדה שלהם. תמיד בקשו רשות לפני שאתם נוגעים באדם, גם אם זה רק להחזיק את ידו. "אפשר להחזיק לך את היד?".

5. השלב הבא: מתי לפנות לעזרה מקצועית?

התקף חרדה בדרך כלל חולף מעצמו תוך 10 עד 30 דקות. לאחר שההתקף מסתיים, האדם עשוי להרגיש מותש ומבולבל. הישארו איתו עד שתרגישו שהוא חזר לעצמו לחלוטין.

מתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה (מד"א)?

• אם הסימפטומים הפיזיים (בעיקר כאבים בחזה וקוצר נשימה) לא חולפים תוך 15-20 דקות של טכניקות הרגעה.

• אם האדם חווה התקף חרדה בפעם הראשונה בחייו ואינו בטוח שזהו אכן התקף.

• אם יש היסטוריה של בעיות לב.

• אם יש חשד שהאדם עלול לפגוע בעצמו.

הפניה לטיפול המשכי: גם לאחר שההתקף חלף, חשוב לעודד את האדם לפנות לקבלת עזרה מקצועית (פסיכולוג, פסיכיאטר, או עובד סוציאלי). התקפי חרדה על רקע טראומה או לחץ מתמשך דורשים טיפול מעמיק יותר כדי למנוע הישנות ופיתוח הפרעות חרדה.

זכרו: מתן עזרה לאדם בהתקף חרדה דורש בעיקר סבלנות, אמפתיה וקור רוח. הנוכחות התומכת שלכם, יחד עם טכניקות פשוטות של נשימה וקרקוע, יכולות לעשות הבדל עצום ולהפוך אירוע מפחיד ומבודד לחוויה של חיבור ואנושיות בתוך הכאוס.