הלכות לשון הרע - שלא ישב אדם בחברה שרגילה לדבר לשון הרע

הלכות לשון הרע ללימוד יומי

13/03/18 | כ"ו אדר התשע"ח

 

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה עבורך. לחצו כאן


הלכות לשון הרע כלל ו - ו
 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? אִם בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בֵּינֵיהֶם, לֹא דִּבְּרוּ אָז דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, וְגם עַתָּה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם, אֲבָל אִם בְּעֵת, שֶׁהוּא רוֹצֶּה לֵישֵׁב בֵּינֵיהֶם, ((טז)) כְּבָר הִתְחִילוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, אוֹ שֶׁהוּא ((יז)) יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט וְלֵילֵךְ מֵאִתָּם, וְהוּא מִתְעַצֵּל בָּזֶה, אוֹ שֶׁהוּא מַכִּיר מִכְּבָר לְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בְּטִבְעָם, שֶׁהֵם מִבַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, שֶׁתְּשׁוּקָתָם תָּמִיד לְדַבֵּר מִגְּנוּת חַבְרֵיהֶם, וְהוּא הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, אַף שֶׁלֹּא יְסַיֵּע לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל וְלֹא נִיחָא לֵה בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן פּוֹשֵׁעַ מִקְּרֵי כְּמוֹתָם, ((יח)) שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי חֲזַ''ל, שֶׁצִּוּוּ לְהִתְרַחֵק מִשְּׁמִיעַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. וְכָל שֶׁכֵּן ((יט)) אִם הוּא מְבַוֵּן לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא, וְיֵחָקֵּק עֲבוּר זֶה לְמַעְלָה בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת בְּשֵׁם אִישׁ רָשָׁע וּבַעַל לָשׁוֹן הָרָע, וְכִדְאִיתָא בְּפִרְקֵי דְּר' אֱלִיעֶזֶר בְּצַוָּאַת ר' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, שֶׁצִּוָּה לִבְנוֹ הוֹרְקְנוּס, וְזֶה לְשׁוֹגוֹ: בְּנִי, אַל תֵּשֵׁב בַּחֲבוּרַת הָאוֹמְרִים רַע מֵחַבְרֵיהֶם, כִּי כְּשֶׁהַדְּבָרִים עוֹלִים לְמַעְלָה, בַּסֵפֶר נִכְתָּבִים, וְכָל הָעוֹמְדִים שָׁם נִכְתָּבִים בְּשֵׁם חֲבוּרַת רֶשַׁע וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵקּ מְאֹד מְאֹד מֵחֲבוּרָה רָעָה כָּזוֹ. פשוט הוא דכיון דבשעה שהוא עושה מעשה דהיינו בעת שהוא מקרב עצמו לישב ביניהם כבר התחיל האיסור והוא אינו אוטם אזניו א''כ הוא פסיק רישא ממש ואינו דומה להנ''ל לפי מה שביארתי שם. ולבד כל זה הלא לכתחלה צריך שיעשה מעשה להיפך היינו מלבד שלא יהא ניחא ליה השמיעה צריך גם כן שיניח אצבעו באזניו שלא יהא יכול לשמוע כמשאחז''ל בכתובות (דף ה'.) והוא יודע בעת שהוא מקרב את עצמו לישב ביניהם שלא יעמיד את עצמו ויעבור על שמיעת לשון הרע ואף על פי כן הולך ויושב ביניהם בודאי מקרי פושע כמותם שעבר על דברי חז''ל, ועיין ביבמות (דף כ'.) אמר רבא כל העובר על דברי חכמים קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי מיקרי וכו' ובשבת (דף מ'.) אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא עי''ש. וגם קרוב מאוד שהוא עובר גם במצות עשה דבו תדבק (לפי מה שביארתי לעיל בפתיחה בעשין אות ו') אם בעת ישיבתו כבר התחילו לדבר וכו', וגם בציור השלישי דהיינו אם הוא מכיר את טבעם הרע שתשוקתם לדבר לשון הרע ובודאי יבואו באמצע הסעודה ללשון הרע וליצנות וכיוצא בזה, אבל בציור האמצעי דהיינו שהוא יכול לישמט מהם לא עבר כי אם על ציווי חז''ל כמו שאכתוב אחר כך בס''ק י''ח ולא בעשה דבו תדבק כיון דלכתחלה לא ידע מזה ועתה לא ניחא ליה בשמיעתם. ואין להקשות על מה שכתבתי שבציור הא' והג' קרוב שהוא עובר על ובו תדבק מהא דאמרינן בברכות (דף מ''ג ע''ב) ו' דברים גנאי לת''ח וא' מהם אל ישב במסיבת עם הארץ מ''ט דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו משמע דהוא רק מדה בעלמא לתלמיד חכם ולא עבירת עשה, זה אינו, דהתם בעת שיושב ביניהם לא התחילו עדיין לדבר בדברים האסורים וגם אין מכיר את טבעם שבודאי ידברו לשון הרע רק שהם אנשים עמי הארץ ורגיל הוא שידברו או יעשו בתוך הסעודה דברים שאינם הגונים אבל בענינינו קרוב מאוד שעובר גם בעשה.  הטעם כמו שכתוב בהג''ה דכיון דדינא דגמרא הוא לכתחילה לעשות מעשה להיפך והוא מתעצל בזה אף דלא ניחא ליה בשמיעתם פושע מיקרי שעבר על דברי חז''ל וכנ''ל. מלבד מה שכתבנו בהגה''ה הקודמת דהיכא שמכירם שהם בעלי הלשון קרוב שהוא עובר על עשה דבו תדבק. ואין. להקשות על מה שכתבנו דהיכא שהוא יכול להשמט מהם דהוא עובר רק על דברי חז''ל וכו' ולא על עצם איסור שמיעת לשון הרע דהוא איסור דאוריתא וכנ''ל בס''ב כיון דלא ניחא ליה מהא דאמרינן בכתובות (דף נ''א:) גבי נשי ישראל שנשבו וודאי שבקינהו ואזלן מנפשייהו אסירן ופרש''י דאם הגנבים ששבו אותם מניחים אותם לילך אל ביתם ורק מנפשייהו מתעכבות לגבי הגנבים אסורות משום דתו לא מיקרי אונס, ואם כן הוא הדין בעניננו לא נוכל לקרותו לא ניחא ליה כיון שאפשר לו להשמט מחבורתם ואם כן הוא כרצון, דבאמת עניננו אינו דומה לשם דאם לא כן תקשה אמאי פסקינן כאן דאפשר ולא ניחא ליה שרי נימא כיון שאפשר לו ליבדל מן הדרך ההוא ואינו בודל מסתמא ניחא ליה בההוא איסורא, אלא ודאי דלא דמי דשם אין לה ענין אחר דנימא שעבורו מתעכבת אצל הגנבים ובההיא ביאה שבא עליה הגנב היא בעל כרחה ואנוסה היא בזה, אלא ודאי נתרצתה לישאר שם אצל הגנבים לאשה, וכדאמרינן בגיטין מ''ה גבי בנתיה דרב נחמן עדי גוברין ונהרדעי גוברין, מה שאין כן בעניננו בפסחים שכשהוא הולך בדרך זה אין עיקר הכונה משום הנאת האיסור רק לענין אחר * וכמו שכתב הר''ן דלהכי קרי לה הגמרא הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו, רק בדרך הלוכו הוא נהנה גם כן מאיסור, ולהכי אף שאפשר לו לילך בדרך אחר כיון שאינו מתכוין לההיא הנאה שרי. והכי נמי בענינינו כיון דעיקר ישיבתו שם לכתחלה לא היה בשביל שמיעת לשון הרע וגם עתה מה שמתעכב שם ואיננו הולך מאצלם הוא משום ענין אחר, לכן נלענ''ד שמן התורה אין בזה איסור משום שמיעת לשון הרע אפילו אם הוא יכול להשמט משם ולקבוע סעודתו או ענין אחר כי''ב אצל אנשים אחרים שבאותו בית, כיון שבאמת יודע בנפשו שלא ניחא ליה משמיעת דברים האסורים שהוא שומע וגם תוכחתו לא יועיל להם ואדרבה יגרע יותר וכנ''ל, רק מדברי חז''ל בודאי מצוה או להניח אצבעו באזניו או לילך מאת מסיבתם וכמו שאכתוב אחר כך.  ואין להקשות על זה מהא דאמרינן במגילה (ט''ו) גבי אסתר וכאשר אבדתי אבדתי, כאשר אבדתי מבית אבא כך אובד ממך, פירוש דעל ידי זה תאסר למרדכי, והלא עיקר כוונת הליכתה לא היה בשביל זה רק להציל את ישראל רק שממילא תבא אחר כך לביאת איסור על ידי זה, ובשביל ההיא ביאה לבדה לא תאסר דקרקע עולם היא כדאמרינן בסנהדרין (ע''ד ע''ב), אלא ע''כ כיון שהיא יודעת שלבסוף תבא על ידי זה לאיסור נחשב דבר זה לרצון וה''נ בענינינו, דבאמת יש לחלק דלא דמי ענין אסתר לההיא דפסחים כלל, דהתם בעת ששומע השיר שמזמרים הוא עושה עניניו גם כן, דהלא הולך לדרכו לאיזה ענין שצריך לו רק דרך אגב בעת הילוכו הוא שומע גם כן ולהכי שרי, מה שאין כן בענינא דאסתר ביון דהיא יודעת מתחלה שעל ידי הילוכה תבא לבסוף לדבר שבעת עשיית הדבר לא תעשה פעולה אחרת, אסור.  בכתובות (דף ה') שצוו שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו והובא זה בפוסקים. וה''ה לילך מאתם תיכף וזה עדיף בזמננו לעשות. וזע דאף שכללתי כל הג' ציורים כאחד שעבר על דברי חז''ל וכו' אין כונתי רק לומר שזה יש בשלשתן, אבל באמת יש חילוק רב ביניהם, והוא דבציור הא' עובר גם על איסור שמיעת לשון הרע מדאורייתא דפסיק רישא הוא כס''ק ט''ז וגם עובר על עשה דבו תדבק וכנ''ל בהגה''ה. ובציור הג' מלבד שעובר על דברי חז''ל עובר גם כן על העשה הנ''ל, ובציור האמצעי אינו עובר אפילו על העשה וכמו שכתבתי הכל בהגה''ה הנ''ל, ולא נשאר עליו רק מה שעבר על דברי חז''ל בכתובות וכנ''ל דכיון שיוכל להשמט מהם שלא ישמע באזניו דבר שאינו הגון והוא עובר על זה הוא עובר בזה על דברי חז''ל. שהוא עובר עי''ז גם באיסור שמיעת לשון הרע שהוא מדאורייתא כמ''ש בס''ב. ואם הוא מאמין לזה, עובר בודאי מלבד לאו של לא תשא שמע שוא, גם על כל שארי לאוין המבוארין לעיל בפתיחה ששייכין אצל מקבל עי''ש. 
 

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.9 (86 מדרגים)

רוצה לראות ישועות? לחצ/י כאן

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


שק הנוצות שלימד את החוטא מהו תיקונו

הלך האיש ברחובות העיר ובידו השק, ופיזר את תכולתו לכל עבר, ימה וקדמה צפונה ונגבה לכל אשר ישאנו הרוח. לאחר שסיים לפזר את כל הנוצות חזר אל הרב לשמוע את המשך ''התיקון'' המסובך הזה

סגולות נבחרות


תפילה סגולית להחלמה

מי שברך אבותינו ואמותינו אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך וירפא את כל חולינו

תהילים ללידה קלה - תהילים כ’

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקּודֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּור כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: ייִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: 

תפילה סגולית לזיווג

פרקי תהילים ותפילה למציאת זיווג. תהילים קכא. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי

תהילים לרפואה ניתוח - פרק סגולתי לפניך

נמצאים לפני ניתוח? לפניכם פרק ק"ב בתהילים, הידוע כפרק המסוגל לרפואה. (א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. (ב) יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא

סגולה לחכמה - מצוות סוכה

מצוות סוכה היא סגולה לחכמה, ככתוב: "למען ידעו דורתיכם" – דעת משמעותה חיבור עם הבורא יתברך, המצווה היא לדורות למען "ידעו"

סגולה מרבנו בחיי לבנים

כתב רבנו בחיי "כי לקצת מצוותיה של תורה פרות בעולם הזה" אחת מהן מסוגלת לפרי בטן, והרי היא לפניכם
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |