מגזין תהילים

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

 

כח הדיבור עצום וכל מילה פועלת פעולות עצומות, ובמיוחד הזכרת שם ה' הקדוש. ידוע כמה חמוּר כח הקללה וכח השבועה, והנדר - חמוּר יותר מן הקללה (כח הדיבור), עד כדי כך שבזמן שבית המקדש היה קיים, כאשר הכהן הגדול היה מכפר על כלל ישראל ביום הכיפורים ומשלח את השעיר לעזאזל, היו מתכפרים כל עוונותיהם של ישראל, פרט - לעוון הנדר והשבועה שלא היה יכול להתכפר. 

 

למילה יש כח עצום ולכן השבועה והנדר והקללה כל כך חמוּרים, ויכולים לפגוע קשה בנשבע, בנודר, במקולל, אך גם במקלל. כאשר האדם חס וחלילה מקלל, באותו רגע נפתחים בשמים ה"ספרים" ובודקים את המקלל, האם אין בידיו חטאים? ואם יש (ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא), הוא נענש על חטאיו. אך אם מלכתחילה לא היה מקלל, לא היו פותחים את "ספריו" וכמובן שלא היה נענש. גם את "ספריו" של המקולל פותחים ובודקים: האם הקללה יכולה לחול עליו? ולפעמים הקללה חוזרת למקלל וחלה רק על המקלל. 

 

ומובא ב"ילקוט מעם לועז" פרשת יתרו, מעשה נורא באשה שנשבעה על האמת וקברה שלושה בנים ה' ישמור: בוקר אחד הגיעה האשה לאפות בתנור שכנתה והיו עמה שלושה דינרי זהב קשורים במטפחת. תוך כדי הלישה היא לשה בטעות גם את דינרי הזהב אשר נתן לה בעלה, ושכחו מהעניין. כאשר הגיע בעלה בערב ושאל: היכן דינרי הזהב? נכנסה אל שכנתה ושאלה: האם ראתה את הדינרים שהביאה כאשר באה אליה בבוקר לאפות את הלחם? השכנה נשבעה שתקבור את בנה ה' ישמור, אם היא יודעת מהדינרים. ומת לה בן אחד, וכך חזרה ונשבעה שוב ושוב (והסתבר אח''כ שנשבעה על האמת כיון שהמטבעות נמצאו בתוך הפת, והתגלו כאשר השכנה בעלת הדינרים בצעה את הפת). אך בשל כך שהיה פיה ריקן לשבועה, מתו לה שלושה בנים ה' ישמור. רואים כאן כמה יש להיזהר בדיבור ומה כח הדיבור! 

 

כל מצווה בעולם הזה בוראת לאדם מלאך טוב - סנגור, אפילו מצווה הנעשית בכח הדיבור כמו קידוש, תפילה, קריאת תהלים, ברכה לפני האכילה וכו' בוראת לאדם מלאך טוב. וכל עבירה בעולם הזה בוראת לאדם מלאך רע - קטגור, אפילו עבירה הנעשית בכח הדיבור כמו קללה ה' ישמור. 

 

"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לּוֹ קַטֵּגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפּוּרְעָנוּת" (פרקי אבות ד', י''ג).