אם היה ’’בנק תהילים’’ - כמה מזמורים היו נזקפים שם לזכותך?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בדרשה שמסר הרב אלימלך בידרמן שליט''א זמן מועט לפני ראש השנה תשפ''א, הוא מרחיב ומסביר אודות החובה עלינו להרבות בתפילה ובזעקה לפני הקב''ה בימים אלו דווקא. ''אבינו מלכינו שלח רפואה שלמה לחולי עמך, אבינו מלכינו מנע מגפה מנחלתך'' - כמה משמעות יש למילים הללו כעת. הרב בידרמן מביא בדבריו את דברי הגמרא במסכת שבת: ''לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה'' וכן את מאמר הגמרא בסנהדרין: ''לעולם יקדים אדם תפילה לצרה''. 

מספר הרב בהמשך דבריו בשם רבי אברהם דוד הורוויץ זצ''ל, שבזמן שנערכה עצרת גדולה על מנת לזעוק ולהתפלל על מקרים קשים של מחלות שהתפשטו אז, אמר הרב הורוויץ זצ''ל, שיש אנשים שמקננת בתוכם המחלה שהם כלל לא מרגישים בה, עד שמגיע הזמן והמחלה מתפרצת במלא עוזה. לכן, כאן כדאי להשתמש בסגולה הידועה והמקובלת לנו עוד מפי חז''ל שאמרו: ''כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו הדבר, הוא נענה תחילה'' - כלומר, מי שמבקש רחמים ומתפלל על חברו שלא יחלה, הוא נענה תחילה והקב''ה שם עליו שמירה מיוחדת שלא יחלה. ''לכן'', אומר הרב בידרמן, ''חובה עלינו לקרוע שערי שמים, לומר למלאך המשחית הרף ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו, כי כולנו צריכים לאותו הדבר''.

כמה פרקי תהילים ''הפקדת'' היום?

ממשיך הרב בידרמן ומספר על האדמו''ר מתולדות אהרון זצ''ל, שאמר פעם לאברך שהתלונן בפניו על צרה מסויימת שהייתה לו וכך ענה לו האדמו''ר: ''על כל איש מבני ישראל לומר בכל יום כמה פרקי תהילים. וכמשל למי שיש לו חשבון בבנק, אם יפקיד כסדר ממעותיו אצל פקידי הבנק, אזי ביום פקודה, כשיכתוב צ'ק בסכום גדול - יכבדוהו פקידי הבנק, אבל אם לא יקפיד הלה למלא את קופתו בבנק, בוודאי שבבוא העת יחזירו הפקידים את הצ'ק ואפילו פרוטה אחת לא יתנו למביאו''. 

''מכאן ניתן להבין'', מסביר הרב בידרמן, ''שכל מי שמפקיד מידי יום ביומו כמה פרקי תהילים בחשבון בנק התהילים שלו בשמים, גם אם חלילה נגזר עליו איזה צער או קיטרוג, יש לבורא עולם במה 'לכסות' את הקיטרוג או את הגזירה, שכן יש לו ערמות של פרקי תהילים שמופקדים אצלו. אבל אם חלילה, אדם לא מפקיד'', ממשיך הרב, ''החשבון שלו למעלה ישאר ריק ולא יהיה במה 'לכסות' ולסתום את פיות המקטרגים''.