שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הבדלה מן התורה
מצות עשה מן התורה על האנשים והנשים להבדיל במוצאי שבת. ואמר רבי יוחנן (מסכת פסחים קיג ע''א): שלשה מנוחלי העולם הבא הם: הדר בארץ ישראל, המגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות. ואמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל על היין במוצאי שבתות, יהיו לו בנים ראויים להורות (שבועות יח ע''ב). ואמר רבי צדוק: המבדיל על היין, הקב''ה קוראו קדוש ועושהו סגולה (פרקי ר' אליעזר). (שבת ב שנה) 

עיור
ישנה מחלוקת בפוסקים אם העיור חייב בהבדלה או לא [שכיון שאינו שייך בברכת ''בורא מאורי האש'', שהרי אינו יכול ליהנות מהנר, לכן די לו בהבדלה שבתפילה]. על כן הנכון שלא יבדיל בעצמו, אלא ישמע מאחר ויצא ידי חובה, ולא יענה אמן על ברכת ''בורא מאורי האש'' מחשש הפסק, אלא יהרהר אמן בלבו. (שבת ב תלד, תלה) 

מלאכה קודם הבדלה
אסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל, ואם אמר ''אתה חוננתנו'' בתפילה, מותר. ואם הוצרך לעשות מלאכה קודם התפילה, יאמר ''ברוך המבדיל בין קודש לחול'', ויעשה מלאכה. וכן הנשים יאמרו כן קודם שיתחילו לעשות מלאכות. (סימן רצט ס''י. שבת ב שעג) 

אכילה קודם הבדלה
אחר שסיים סעודה שלישית, אסור לאכול ולשתות כלום מזמן השקיעה עד שיבדיל. ואולם מים בלבד - מן הדין מותר לשתות, אבל טוב להחמיר. (שבת ב שצ, שצג) 
אם טעה ובירך על מאכל או משקה קודם ההבדלה, יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. (שבת ב תב) 

תפילות ופסוקים
נוהגים לומר קודם ההבדלה תפילה ובקשה שמקורה בתלמוד ירושלמי: ''אלוקינו ואלוקי אבותינו, החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום וכו''', כמובא בסידורים. (רב עמרם גאון, רבנו יצחק בן גיאת, סידור רש''י, מחזור ויטרי, אבודרהם, ארחות חיים, המנהיג, טור ועוד.) וכן מנהגו של מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט''א. ולאחר ההבדלה, טוב לומר פסוקי ברכה ''ויתן לך וכו''' לסימן טוב. וכן נהג רבנו האר''י ז''ל לומר פסוקים אלו, ואף שאין לקרוא מקרא בלילה על פי הסוד, מכל מקום כל שלא סעד סעודה רביעית, אין חשש. (שבת ב תו) 

הבדלה בבית הכנסת
נכון מאוד להבדיל על היין בבית הכנסת, כדי להוציא ידי חובה את מי שאין לו יין, ואת מי שאינו יודע להבדיל. (סימן רצה ס''א. ועיין חושן משפט סימן רצא סט''ז, ובסמ''ע ס''ק כז. שבת ב תח) 

להוציא ידי חובה את בני ביתו
השומע הבדלה בבית הכנסת ורוצה להבדיל לבני ביתו, הנכון שיכוון שלא לצאת ידי חובה בבית הכנסת, וימנע עצמו מהרחת הבשמים ומאור הנר, ויענה ''ברוך הוא וברוך שמו'' להוכיח שאינו רוצה לצאת ידי חובה. [אך יענה בלחש, שלא לבלבל את השומעים]. ובדרך זו, רשאי להוציא את בני ביתו לכתחילה. (ה''ע ג קס. שבת ב שעב) 
המבדיל או ששמע הבדלה בבית הכנסת ויצא ידי חובה, כיצד ינהג עם בני ביתו בהבדלה? - אם בני ביתו יודעים להבדיל, הנכון שיבדילו הם בעצמם. אך אם אינם יודעים, או שאינם רוצים [כגון שאינם מרגישים בנוח שאביהם לא מבדיל], רשאי להבדיל שוב לבני ביתו, אך יברכו הם על הבשמים והנר, ולא יענה אחריהם ''אמן'', משום הפסק בין הברכה לטעימה. או שיברך הוא בורא פרי הגפן והמבדיל, ובגמר שתייתו את היין, יברכו הם על הבשמים והנר. ואם אינם יודעים לברך על הבשמים והנר, יברך ויוציאם ידי חובה גם בברכות אלו. (ה''ע ג קסא. שבת ב שעב, תח) 

נשים
בנות אשכנז נוהגות שלא להבדיל בעצמן אלא שומעות מאיש אחר, אבל אם לא מתאפשר להן לשמוע, חייבות להבדיל בעצמן על הכוס. (כן פסקו רעק''א, ערוך השלחן, ישועות יעקב, יד אליהו רגולר, שבט הלוי ועוד פוסקים רבים. שבת ב שנה, תח) וכן חייבות לברך על הבשמים והנר. (אגרות משה, קנין תורה, באר משה שטרן, שבט הלוי, ויען יוסף גרינוואלד, בית אבי, שרגא המאיר, ציץ אליעזר ועוד. שבת ב תכז) 
נהגו הנשים שלא לטעום מיין ההבדלה. ואמנם אם האשה מבדילה בעצמה, פשוט שעליה לשתות לפחות רוב רביעית [41 גרם], וכדין איש שמבדיל. (שבת ב תח)