שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

''בין השמשות''

כבר בארנו שיש ספק לגבי פרק זמן ''בין השמשות'' [מהשקיעה ועד צאת הכוכבים] אם הוא עדיין יום או שהוא כבר לילה. על כן, הצמא בזמן זה, רשאי לשתות בלי קידוש, אבל לאחר צאת הכוכבים, אפילו שעדיין לא התפלל ערבית, יקדש קודם. וכן אשה הצמאה וקשה לה להמתין עד שיבוא בעלה מבית הכנסת, תקדש ותשתה. (א רנא) 

 

כתבו הרמב''ם (הלכות שבת פכ''ד ה''י) ומרן השלחן ערוך (סימן שמב ס''א): ''כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים [חכמים], לא גזרו עליהם בבין השמשות, ובעצם יום השבת הם אסורים, ובבין השמשות הם מותרים, והוא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק. כיצד? מותר בבין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים, כדי להביא לולב או שופר. וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום ''שבות'' [שֵׁם כללי לאיסורי דרבנן], מותר בבין השמשות. אבל אם לא היה שם דוחק ולא דבר מצוה, אסור. ומטעם זה מותר לומר בבין השמשות לגוי להדליק לו נר לשבת''. וכן מותר לעשר פירות שהם טבל ודאי, ובלבד שצריך אותם לשבת. נמצא שבמקום צורך גדול או מצוה או צער, יש להקל באיסורי דרבנן בבין השמשות. 

 

על כן, אם רואה בבין השמשות שהבוילר דולק וחושש שיתפוצץ, רשאי לכבותו. וטוב שיכבהו בשינוי, כגון: במרפק. [והיתר זה, הוא אף אם עושה מעשה שיש בו שני איסורי דרבנן יחד (שבת ג תסג). ועיין דוגמא לזה להלן בסוף החוברת, ''פסיק רישיה על ידי גוי''.] ואין הבדל בין ''בין השמשות'' של ערב שבת לשל מוצאי שבת. ואמנם ברור שאסור להדליק מנורת חשמל או פלאטה בבין השמשות, כי הדלקתן אסורה מהתורה שהן אש ממש. [הרשב''א, הר''ן, הריטב''א, חוות יאיר ועוד, פסקו שלא גזרו על השבות בבין השמשות גם במלאכה שאין צריך לגופה ככיבוי מתכת וחשמל.] (שבת א קצ, רכא, רנו, רנז, רחצ. שבת ב שמט. שבת ג תפ. שבת ה קכד) 

 

כל האמור בדין ''בין השמשות'', הוא אפילו אם קיבל תוספת שבת ביחיד קודם לכן, שאין קבלת היחיד חמורה יותר מבין השמשות. אולם, אם קיבל שבת בציבור שענה ''ברכו'', קבלתו גמורה, ונאסר גם במלאכות דרבנן אף קודם בין השמשות. (הגר''ז, מגן אברהם, אליה רבה, פרי מגדים, החיד''א, שלחן עצי שיטים, משנ''ב (סימן רסא סקכ''ח) ועוד. שבת א קצ, רסח. ח''ב קנט)