הלכות שבת - הלכות שליח ציבור

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הלכות לשליח ציבור

בתפלות שבת יעלו חזן ירא שמים שקולו ערב. [כתב רבנו האר''י: כדי להורות שבתפילת ליל שבת יש תוספת קדושה יותר משאר לילות, נהגו לומר ברכות קריאת שמעבנועם, ובחן טוב וקול נעים.] (שבת א שלו) 

מעלת התפילה בניגון - כתוב בספר חסידים: ''כשאתה מתפלל, אמור ברכות התפילה בניגון הנעים והמתוק שבעיניך, ובזה ימשך לבך אחר מוצא פיך, ובבקשה ותחינה בניגון המושך את הלב, ולשבח ולהודות בניגון המשמח את הלב, למען ימלא לבך אהבה ושמחה בעבודת ה' יתברך''. וכתב הרמב''ם: ''השמחה והאהבה בעבודת ה' יתברך ובעשיית מצוותיו, עבודה גדולה היא''. (שו''ת יחוה דעת חלק ב סימן ה) 

לחן שירי גויים - מותר לפייט בקדיש ובשאר קטעי תפילה בלחן של שירי גויים. וכן עשו מעשה רבים מגדולי הדורות הקודמים ועד דורנו אנו. ונכון שיפייט בשירים שלא ידועות מילותיהם לציבור. (שו''ת יביע אומר חלק ו סימן ז) 

ניגון בשם ה' - מותר לנגן בתפילה באמירת שם ה', ורמזו בזה: ''רננו צדיקים בה'''. ויקפיד לומר שם ה' כמתכונתו בטעם מלרע, כלומר שהטעם למטה באות נ', ולא מלעיל שהטעם באות ד'. ויש לשים לב לזה כשמפייטים בפסוקי ''ושמרו בני ישראל את השבת'' שקודם הקדיש, במנגינה הנפוצה, שמצוי מאוד שטועים ואומרים את שם ה' מלעיל. וכן אומרים כי ששת ''ימים'' מלעיל במקום מלרע, ועדיף לשנות למנגינה אחרת. (שו''ת יחוה דעת ח''ב סימן ה) 

שינוי המשמעות - יש להקפיד שלא להאריך מדי בתיבה מסויימת, באופן שמאבד את משמעותה לרוב האריכות. גם לא יפסיק בנשימה באמצע המילה, שאז מחלק את המילה לשתיים. וכן לא יאריך בניגון בתיבה אחרונה של כל פיסקה מהקדיש או בסוף כל ברכה, משום שגורם לקהל להקדים לענות 'אמן' בעוד שלא סיים את התיבה. וכן לא יכפול תיבה אחת פעמיים או יותר לצורך המנגינה. (יחוה דעת חלק ב סי' ה) 

לשם שמים - שליח ציבור שקולו ערב ומסלסל בקולו ומנעים בתפילתו לשם שמים, ושמח בלבו על שנותן הודאה לה' יתברך בנעימה, תבוא עליו ברכה. וכמו שאמרו (פסיקתא רבתי פרשה כה): ''כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ'' - ממה שחננך, שאם היה קולך נאה, והיית יושב בבית הכנסת, עמוד וכבד את ה' בקולך. ע''כ. ומכל מקום לא יאריך מדי, מפני טורח הציבור. אבל אם כוונתו כדי שישבחוהו העם, הרי זה מגונה, ועליו נאמר: ''נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ, עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ''. (עיין במסכת תענית דף טז ע''ב. סימן נג סעיף יא. חזו''ע ימים נוראים לה)