הלכות שבת - מלאכת קוצר

שכיבה על דשא וטיפוס על אילן בשבת

16/06/18 | ג' תמוז התשע"ח

 

גם לך יש אדם יקר שהלך לעולמו בטרם עת? הקליקו כאן

 
הגדרת המלאכה
הקוצר תבואה, או התולש פרי, או ירק, או פרח, או עלה, או עץ סרק, וכל דבר שגידולו מן הארץ, בין שהוא מאכל אדם, בין שהוא מאכל בהמה, ובין שאינו ראוי למאכל כלל, הרי הוא עובר על מלאכת קוצר. (שבת ד סו) 


תלישה מעציץ
אסור לתלוש מעציץ נקוב [שיש נקב בתחתיתו] ומעציץ שאינו נקוב. (שבת ג ל, שבת ד סז) 
גרעין אבוקדו שהונח במים, או שעועית שהונחה בצמר גפן לח, וְהִכּוּ שורשים, אסור להוציאם. (ה כב) 


תלישה מתלוש
ענף תלוש עם פירות, מותר לתלוש ממנו פירות, כשם שמותר לתלוש ענבים מהאשכול. וכן מותר לתלוש עלה מהלולב ביום טוב של חג הסוכות, כדי לאגוד בו את הלולב, ההדס והערבה. וכן הדסים ובשמים תלושים, מותר לתלוש מהם לחלק לאחרים. ואם הבשמים קשים, נכון לחותכם ביד ולא בסכין. שמא שכשחותך בסכין, יחתוך יפה לעשות קיסם לחצוץ שיניו, ונמצא מתקן כלי. (שבת ד עב, פ, פב. חזו''ע סוכות שדמ. שבת ג שעט) 


בהמה התולשת ואוכלת
כתב מרן השלחן ערוך (סימן שכד סי''ג): מותר לאדם להעמיד את בהמתו על גבי עשבים מחוברים שתאכל מהם [והיינו שהאדם עומד על עשבים, וכשהבהמה רואה אותו עומד, אף היא עומדת ואוכלת מהם], ולא חוששים שמא יתלוש מהם להאכילה. ע''כ. ואמרו במכילתא: ''למען ינוח שורך וחמורך'', יכול ימנע את בהמתו לתלוש מהמחובר? תלמוד לומר ''למען ינוח'', ואם ימנע את בהמתו מכך, אין זו מנוחה אלא צער. (שבת קכב ע''א, המאירי שם. שבת ד פד) 


שכיבה והליכה על דשא
מותר לשכב או ללכת, ואפילו לרוץ או להוביל עליו עגלת תינוק על דשא בשבת. 
כיון שאינו מתכוין לתלוש. ואף אם העשבים ארוכים, אין זה ודאי שבריצתו יתלש מהם (מסכת עירובין ק ע''ב). וכן כתב הערוך השלחן שמותר לרוץ על דשא, ואין לנו לחדש איסורים מדעתנו. ואף אם נדחק לומר שבודאי יתלשו, מכל מקום אין תלישה זו אלא מדרבנן, כי אין דרך לתלוש ברגל, והרי זה בגדר ''פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן'', ויבואר להלן בהלכות בישול בשבת שפוסקים רבים מתירים כן. (וכן פסקו קצות השלחן, שלחן שלמה אוירבך, שמירת שבת כהלכתה, נשמת שבת ועוד. שבת ג לא, שבת ד עד, צב) 


עשבים ברגל. קוצים בבגד.
אם הלך יחף על גבי דשא ונתפסו לו עשבים באצבעות הרגלים, וכן מי שהסתבך בגדו בקוצים, מותר לו להוציאם בידו, אף שאולי יתלשו, ואין בזה משום מוקצה. כי בכל כיוצא בזה, המוקצה בטל לגבי האדם או לגבי הבגד שעליו. וכמו שמותר להסיר טיט שנדבק בבגד, ולא אומרים שהטיט מוקצה (סימן שב ס''ז). (כן פסקו קצות השלחן, שלחן שלמה אוירבך, שביתת השבת ועוד. שבת ד עו. ה קמח) 


עלייה ושימוש באילן
אסור לעלות על גבי אילן בשבת, שמא יתלוש ממנו. כמו כן, אסור להשתמש באילן, כגון להישען עליו, להניח עליו חפץ או להוריד ממנו חפץ שהיה מונח עליו, וכל כיוצא בזה. (שבת ד צ) [ויש ליידע את הילדים המשחקים בכדור שפעמים נתלה להם הכדור בעץ ועולים על האילן להורידו, ודבר זה אסור על פי ההלכה.] 

 

כשם שאסור להשתמש באילן עצמו, כך אסור להשתמש גם ''בצדדיו'' של האילן [בדבר הנמצא על האילן]. כגון לשבת על כסא המונח על האילן, או להניח חפצים בסל התלוי בענף האילן, וכן אם היה חבל נדנדה קשור משני ראשיו באילן, אסור להתנדנד עליה, שבכל אלו הרי הוא משתמש בצידי האילן. [ודוקא בשבת עצמה, אבל בבין השמשות לא גזרו על ''צדדי האילן'' כלל אפילו שלא במקום מצוה או דוחק.] אולם ''בצידי צדדיו'' של האילן, מותר להשתמש, כגון אם היה מסמר תקוע באילן ועליו תלוי סל, מותר להניח בו חפצים וליטלם ממנו, כי המסמר נחשב צדדי האילן, והסל צידי צדדיו. וכן אם חבל הנדנדה תלוי או קשור במסמר התקוע באילן, מותר להתנדנד בה, ובלבד שהאילן חזק ולא יתנדנד מחמת השימוש בנדנדה. (סימן שלו סי''ג. שבת ד צח) 

 

נדנדה - כתב בספר מטה יהודה: אודות אותם אנשים שנהגו לקשור בשני אילנות גבוהים חבל נדנדה, ומושיבים שם ילדים קטנים לשחוק איתם בהולכה והובאה, הוא איסור גמור לפי שמשתמשים באילן, וגם עוברים על איסור קושר מדרבנן במה שקושרים את החבל בשני קשרים זה על זה, ומהדקים אותם היטב לבל יפול הנופל ממנו, והחבל נקשר בסתם ואין בדעתם להתירו בו ביום. ועל ראשי הקהל מוטל הדבר להזהיר גדולים על הקטנים לבל יכשלו בחילול שבת, וכל מי שבידו למחות ואינו מוחה, נתפס בעוון ההוא. ע''כ. ואמנם וכאמור, אם תקע מסמר באילן וקשר בו חבל מבעוד יום, הרי זה ''צידי צדדים'' שמותר. (שבת ד צח. סימן שלו ומשנה ברורה ס''ק ס) 

 

לא הוריד את המעיל מהעץ
מסופר על הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי [הסטייפלר] זצ''ל, אשר הוכרח לשרת בצבא הרוסי. באחת השבתות היה עליו לשמור על המחנה. בקור העז ששרר שם, היה חשש גדול של סכנת קיפאון, ולכן מטעם הצבא הביאו מעיל פרווה עבה במיוחד, שישמש את מי שנמצא בתפקיד השמירה. כל חייל שהיה מסיים את המשמרת היה צריך להניח את המעיל על העץ, והחייל השני שמחליף אותו מוריד את המעיל מהעץ ולובשו. 
כעת בליל שבת הגיע תורו של הרב קנייבסקי לשמור על המחנה, והנה המעיל מחכה לו, תלוי על העץ. אולם - הרי אסור בשבת להוריד בגד שתלוי על העץ! ומצד שני, הקור עז וחודר לעצמות. חשב הרב בדעתו, כי יתכן מאוד שיש בדבר משום פיקוח נפש, שהרי במשך כל זמן השמירה עלול הוא חלילה לקפוא מקור. ואולם, הוא לא מיהר להוריד את המעיל מהעץ, הוא עשה חשבון פשוט, שכרגע אין זה פיקוח נפש, משום שעדיין גופו חמים, ואין הוא קרוב לקיפאון, ולכן יחכה חמש דקות, ואז יראה אם הוא זקוק לזה. כאשר חלפו חמש דקות, שוב החליט שאפשר להמתין חמש דקות נוספות, וכך בכל פעם מחדש החליט שיכול הוא להמתין עוד חמש דקות. כך - ''בחמש דקות'', הצליח לעבור את כל המשמרת, עד הבוקר! והיה מאושר על כך שלא הוצרך לחלל את השבת אף באיסור דרבנן!


ירידה מהאילן
מי שידע שאסור לעלות לאילן בשבת, ובכל זאת עלה, קנסוהו חכמים שלא ירד מהאילן עד מוצאי שבת. אבל אם לא ידע שאסור, וטעה ועלה, רשאי לרדת. וכן אם עלה קודם השבת על דעת להשאר שם בשבת, אף על פי שהדבר אסור, מכל מקום כיון שעלה בהיתר, רשאי לרדת. (שבת ד צב) 
ואף על פי שבירידה מהאילן הוא משתמש באילן, בכל זאת התירו לו לרדת, מאחר וגם בישיבתו שם, הוא משתמש כל רגע באילן, לכן עדיף יותר שירד ויעבור איסור חד פעמי. ואם אפשר, יקפוץ מהאילן כדי שלא ישתמש בו אף בעת ירידתו. וגם באופן שעלה במזיד, מוטב שיקפוץ מהאילן או שיביאו לו סולם וירד, מאשר להשאר שם כל השבת ובכל רגע הוא משתמש באילן, ורק אם אינו יכול לקפוץ או לרדת בסולם, קנסוהו שישאר שם כל השבת, ומותר לתת בידו סידור וספר ללמוד בו, ומזון לסעודות שבת. (שבת ד צג) 
קטן שעלה לאילן בשבת במזיד, רשאי לרדת. כי לא שייך קנס בקטן. (שבת ד צד) 


שימוש בעשבים וירק
איסור זה שלא להשתמש במחובר לקרקע הוא דוקא באילן, אבל לא בעשבים וירק וכיוצא. ולכן מותר לקנח את ידיו המלוכלכות בדשא. (הרמב''ם, הרשב''א, הריטב''א, הגהות אשרי, בית יוסף, הרמ''א, הלבוש, אליה רבה, החיד''א, נהר שלום, פתח הדביר, חיי אדם, תוספת שבת, בני ציון ועוד. שבת ד צא) 

 

הרחת בשמים במחובר
מיני בשמים המחוברים לאילן או לאדמה, מותר לאחוז בהם ולהריחם, ויזהר שלא יתלשם. (המאירי, בית יהודה עייאש, יד אהרון, משנה ברורה ועוד רבים. שבת ג קטז, שבת ד עז) 
ואף על פי שאסור להשתמש באילן? כתב המאירי (סוכה לז עמוד ב) שדוקא כאשר נשען על האילן נחשב שמשתמש בו, אבל אם רק מריח בו, אין זה נחשב משתמש באילן ומותר. 
פרי שיש בקליפתו ריח טוב כמו אתרוג ולימון, אין להריח בו כשהוא מחובר בעץ, שכיון שעיקרו עומד לאכילה, יש חשש שישכח ויתלוש מהעץ כדי לאוכלו. (שבת ד עז) 
 

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.9 (86 מדרגים)

 

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה בדואר. לחצו כאן

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


הלכות שבת - מלאכת מכבה

כיביתי מנורה בשבת האם עברתי איסור מהתורה או מדרבנן? האם מותר להתקשר למכבי אש בשבת כשיש שריפה?

סגולות נבחרות


כיצד יצליח בבניית בית בהצלחה?

יַעֲמֹד וְיֹאמַר שֶׁבּוֹנֶה הוּא בַּיִת זֶה לְשֵׁם ה', דְּהַיְנוּ שֶׁבְּבַיִת זֶה יִשְׁמֹר מִצְווֹת ה' כָּרָאוּי לְבַיִת יְהוּדִי

סגולה למכירת רכב

קראו פרקי תהילים, כ"ג ו-ס"ה המסוגלים למכירת רכב בהקדם: מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |