הלכות אבלות משעת הפטירה ועד הקבורה

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

לפני הקבורה

משעת הפטירה ועד הקבורה נקראים קרוביו של הנפטר אונן (בן או בת הזוג, הורים, ילדים, אחים ואחיות), לאחר מכן נקראים אבלים.

אונן פטור ממצוות עשה ותפילות. כשאוכל מחויב בנטילת ידים ופטור מברכות. עד לקבורה יכול האונן להיוותר בנעליו.
על אונן נאסר ללמוד תורה, לאכול בשר ולשתות יין.

דיני אונן אינם חלים בשבתות וביום טוב.

זמן הקבורה

אין לעכב את קבורת הנפטר ללא סיבה. אם קרוביו מתגוררים רחוק יש היתר לעכב את הקבורה לפרק זמן קצר.

בני ירושלים אינם מלינים את המת והוא נקבר ביום פטירתו.

לוויה

חשוב להפריד בין נשים וגברים בזמן הלוויה ואמירת ההספד.

יש נשים, מעוברות בפרט, אשר נמנעות מכניסה לבית הקברות בשל טומאת המקום.

בני ירושלים מקפידים כי צאצאיו של הנפטר לא יפסעו אחרי מיטתו.

בשעת הלוויה נוהגים לומר מזמור צ"א בתהילים: 

 א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: ב אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: ט כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: יד כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: טו יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: טז אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

ואנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:                      אב"ג ית"ץ:

קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ,שַׂגְּבֵנוּ,טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:                         קר"ע שט"ן:

נָא גִבּוֹר דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:                       נג"ד יכ"ש:

בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:                 בט"ר צת"ג:

חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:                         חק"ב טנ"ע: 

יָחִיד גֵּאָה לְעַמְּךְ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:                       יג"ל פז"ק:

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:              שק"ו צי"ת:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

בקבורת אישה יש המוסיפים "אשת חיל"

אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ;    וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.

גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע--    כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים;    וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר;    מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.

וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ;    וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.

זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ;    מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ;    וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ;    לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.

יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר;    וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי;    וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג:    כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.

מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ;    שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ;    בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר;    וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ;    וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.

פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה;    וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.

צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ;    וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.

קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ;    בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל;    וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ;    וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

הספד

הספד הנפטר הוא מצווה גדולה. נוהגים לשבח את הנפטר על מעשיו הטובים.

הספד אינו נאמר בערב שבת או יום טוב לאחר חצות היום, בראש חודש, בחודש ניסן, בחול המועד, בחנוכה, בי"ד אדר, בט"ו אדר ובימים בהם לא אומרים תחנון.

קריעה

קורעים את הבגד העליון של האבלים לאורך כ-9 ס"מ (ספרדים - חולצה, אשכנזים - ניתן גם מעיל).

באבל על הורים קורעים את הבגד העליון מצד שמאל, צדו של הלב. באבל על קרובי משפחה אחרים, קורעים את הבגד העליון מצד ימין.

יש הנוהגים לקרוע את הבגד לפני הקבורה ויש שלאחריה.

יש שמנהגם כי נשים אינן קורעות בגדיהם, ואם נוהגות לקרוע, על אישה לעשות זאת בצנעה.

קבורה

כיסוי הקבר הינו מצווה, אך אין להעביר את כלי העבודה מיד ליד.

אסור לשכב על הקבר לאחר הקבורה.

ניתן להניח אבן או גוש עפר, ביד שמאל, על הקבר בליווי המילים "לך בשלום ותנוח בשלום, ותעמוד לגורלך לקץ הימין.".

נוהגים לבקש סליחה מהנפטר.

ביציאה מבית הקברות יש הנוהגים לקטוף עשב ולהשליך אחרי גוום בליווי המילים: "ויציצו מעיר כעשב הארץ".
לאחר רחיצת הידיים לא מנגבים אותן.

בערב ראש חודש הקרוב נערוך תיקון נפטרים מיוחד ע"י רבני מוקד תהילים ארצי.
הזדמנות נפלאה לסייע לעילוי נשמות יקיריכם. 
לפרטים והצטרפות הקליקו >>