יתמו, יסתלקו ויכרתו: שלוש המילים שמלוות אותנו בליל ראש השנה

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

בערב ראש השנה, הרב נסים דרעי שליט"א מלמד על הטעמים הנשגבים שמאחורי מנהגי הלילה הגדול – ובתוך כך נוגע בשלוש המילים המיוחדות שבהן מבקשים על השונאים: יתמו, יסתלקו ויכרתו

עוד מעט נתכנס סביב השולחן, נאכל את שמונת הסימנים, ונאמר עליהם את ה"יהי רצון" המוכר. אבל כמה מאיתנו באמת עוצרים לחשוב למה כל מילה נבחרה דווקא כך, ולמה דווקא בלילה הזה אנחנו מקפידים לומר כל פרט בניסוח מדויק? הרב נסים דרעי שליט"א, רבה של בית וגן וראש מוסדות ראש פינה, מלמד השנה מחדש את הטעמים הנשגבים שעומדים מאחורי המנהג הזה – ומזמין אותנו להיכנס ללילה הגדול עם קצת יותר הבנה, לא רק עם קצת יותר סימנים על הצלחת.

המנהג לאכול סימנים בליל ראש השנה מוכר לכולנו כמעט מגיל הגן: הקרא, הרוביה, הכרתי, הסלקא, התמרים, ועוד. כל שנה אנחנו חוזרים על אותם המאכלים, אומרים את אותם המשפטים, ולפעמים בלי לשים לב איך המילים חולפות מהר מדי בין ביס לביס. הרב דרעי לא מסתפק בסימנים עצמם – הוא מלמד את הטעם שמאחורי כל אחד ואחד, ואת הכוונה שצריכה ללוות אותנו כשאנחנו אומרים את ה"יהי רצון" המיוחד על כל מאכל. זו לא אמירה שחוזרת על עצמה כל שנה בלי מחשבה, אלא בקשה עמוקה, מנוסחת במדויק, שנועדה לפתוח את השנה החדשה בכיוון הנכון.

ראש השנה, כידוע, הוא יום הדין. יום שבו כל אחד מאיתנו עומד לפני הקב"ה ומבקש שנה טובה – לעצמו, למשפחתו, לעם ישראל כולו. ובתוך כל הבקשות הגדולות האלה, יש מקום גם לבקשה על מי שמצר לנו, מי שמקשה עלינו, מי שאנחנו קוראים לו "שונא". וכאן, דווקא כאן, בוחרים חכמינו לא להסתפק במילה אחת.

ובתוך כל זה יש נקודה אחת שמאירה באור מיוחד: הבקשה שלנו על השונאים. בעוד שעל רוב הדברים אנחנו מבקשים במילה אחת ומסתפקים בה, כשמדובר בשונאים – אנחנו לא מסתפקים. אנחנו מבקשים בשלוש לשונות שונות: יתמו, יסתלקו ויכרתו. שלוש מילים, שלוש בקשות, ולא בכדי. הרב דרעי מביא בשם הבן איש חי טעם מיוחד לכפילות הזאת – למה דווקא כאן, מכל הבקשות שבלילה הגדול, נבחר להכפיל ולשלש את הלשון.

אפשר לעבור על זה מהר, לומר את המילים ולהמשיך לסימן הבא. אבל אפשר גם לעצור רגע, ולתת למילים עצמן לדבר. כי גם בלי להיכנס לכל עומק הביאור שמביא הרב דרעי, יש במילים האלה שכבה שכל אחד מאיתנו יכול לגעת בה, ממש הלילה, ליד השולחן.

שלוש מילים, שלוש בקשות שונות

"יתמו" באה מלשון תמו, כלות, סיום. זו בקשה על דברים שצריכים פשוט להסתיים – ריב ישן שנמשך יותר מדי זמן, מתח שכבר איבד כל טעם, מריבה שאין לה יותר סיבה להתקיים. לפעמים אנחנו לא צריכים ניצחון גדול וראוותני, רק שהדבר הזה יתם, יגיע לסופו הטבעי, ונוכל להמשיך הלאה בלי המשקל הזה על הלב.

"יסתלקו" זו בקשה אחרת לגמרי. לא רק שהדבר יסתיים, אלא שהוא גם יתרחק, יפנה מקום. יש דברים שאי אפשר רק לסיים – צריך שהם יזוזו מהמרחב שלנו, מהבית, מהמחשבה, מהיום-יום. "יסתלקו" זו בקשה על מרחב פנוי, על שקט שלא נמדד רק בסיום הריב אלא במרחק האמיתי שנוצר ממנו.

ו"יכרתו" – זו הבקשה החזקה מכולן. כריתה איננה סיום ואיננה הרחקה, היא חיתוך מהשורש. יש דברים שלא מספיק שיסתיימו ולא מספיק שיתרחקו, צריך שהם ייעקרו לגמרי, כדי שלא יצמחו שוב באותה צורה. שלוש דרגות, שלוש עוצמות, ובקשה אחת גדולה: שכל מה שמאיים עלינו יטופל בדרך המתאימה לו – בין אם זה משהו שצריך פשוט להיגמר, משהו שצריך להתרחק, או משהו שצריך להיעקר עד השורש.

ואי אפשר שלא לחשוב על זה גם כלפי פנים, לא רק כלפי חוץ. יש בתוכנו דברים שהם בבחינת "שונא" ממש – הרגל לא טוב, מידה רעה, מחשבה שחוזרת ומטרידה בדיוק ברגעים הכי פחות נוחים. גם עליהם אפשר לבקש בשלוש הלשונות האלה: מה מספיק שיתם, מה צריך שיסתלק, ומה חייב להיכרת מהשורש כדי שלא נחזור אליו שוב בשנה הבאה.

הכנה ללילה עצמו

כשנשב הלילה סביב השולחן ונגיע לסימן הכרתי, ונאמר "יכרתו שונאינו", אפשר לנסות לא להגיד את זה כמשפט שרץ במהירות בין סימן לסימן. אפשר לעצור שנייה, ולחשוב באמת מה אנחנו מבקשים שיתם, מה שיסתלק, ומה שייכרת. זו בדיוק הכוונה שהרב דרעי מדבר עליה – לא לעבור על הלילה הזה כמנהג טכני שחוזר על עצמו, אלא להיכנס אליו עם לב פתוח ומחשבה שמלווה כל מילה ומילה.

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ (תהלים כז, ב)

הפרק הזה, שרבים נוהגים לומר לאורך כל חודש אלול ועד אחרי החג, מדבר בדיוק על זה – על הביטחון שבסופו של דבר, מי שקם עלינו הוא זה שנופל. וכשמצרפים לזה את שלוש המילים מליל ראש השנה, מתקבלת תפילה שלמה יותר: לא רק שהשונאים ייפלו, אלא שהם יתמו, יסתלקו ויכרתו – כל אחד בדרגה ובעומק המתאימים לו.

אז הלילה, כשתגיעו לרגע הזה על השולחן, נסו לקחת רגע נוסף. תחשבו מה אצלכם צריך פשוט להיגמר, מה צריך להתרחק, ומה צריך להיעקר לגמרי מהשורש. ואם יש לכם מישהו קרוב שדואג לו, זו הזדמנות טובה לומר יחד פרק תהילים, או לשלוח שם לתפילה למי שזקוק לישועה בשנה הקרובה. ככה נכנסים לשנה החדשה – לא רק עם סימנים על הצלחת, אלא עם כוונה שיושבת בלב.