האם מותר לעשות מדיטציה?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מדברי הרב בסרטון, את הדברים נשא הרב ביום י"ג תמוז בשנת תשל"ט (1979) :

עבודה זרה

בכל עניין ישנו, בלשון הכתוב: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ ...אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב" (דברים, ל', ט"ו). וכן, כפי שהכתוב ממשיך, היפך החיים והטוב. וכלל גדול יש כאן, אנו מוצאים, בנוגע לעובדי עבודה זרה, בלשון הגמרא: וכי מפני השוטים יאבד את עולמו? (עבודה זרה, נד, ע'ב). ישנם עובדי זרה העובדים לשמש ולירח ולכוכבי השמים. זאת אומרת שישנם דברים טובים ומועילים, והם הופכים אותם לעניין של עבודה זרה. עבודה זרה שהיא מרידה במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ואם עולה הטענה: מדוע איפה קיימים שמש וירח, הלוא הם הופכים לעבודה זרה? באה על כך התשובה "וכי מפני השוטים יאבד את עולמו", כדברי הגמרא במסכת עבודה זרה.

מדיטציה

על דרך זה ישנו נושא שכתוצאה ממנו נגרמים עניינים של עבודה זרה. מקשרים אותו לעניין הקטורת, לעניין של השתחוות וביטול לפני פסל, ולהשתחוות לבשר ודם. והוא הוביל כבר למכה חדשה שלא כתובה בתורה שנתפשטה במדינה זו ומגיעה עתה למדינות אחרות ואפילו לארץ הקודש. מכנים זאת בשם מעודן, זה נקרא "מדיטציה", או "מדיטציה טרנסצנדנטלית", כלומר: למעלה משכל ודעת, למעלה ממדידה והגבלה. ומקשרים זאת, כאמור, להבאת קטורת בפועל ולכמה עניינים שהם עבודה זרה ממש, או על כל פנים "אביזרייהו דעבודה זרה". 

כתות

אנו נמצאים בחושך כפול ומכופל של הגלות, וכאמור לעיל אין משערים את כמות ילדי ישראל, נערים, נערות ואפילו מבוגרים שנפלו ב"פח יוקשים" זה. לאחר שהיו במצב נפשי קשה, או שחבר או חברה שלהם היו במצב נפשי קשה, ולאחר שנקלעו ל"כת" פלונית, הביא הדבר למנוחה. למנוחת הנפש ומנוחת העצבים, עד לבריאות הנפש כפשוטה, שנגרמה לטענתם, כאמור, על ידי הקטורת והמנוחה וההתבודדות והשתחוות ל"גורו" וכו'.

מה הרפואה לנפש?

מדובר כאן איפה על אנשים הזקוקים לרפואה. כדי שתהיה להם רפואה ממחלה מסוג זה, רחמנא ליצלן, לכל, לראש, יש להרגיע את העצבים ולהרגיע את הנפש בכלל. וזה מתאפשר דווקא על ידי דרך זו שיש בה עניין שנקרא עתה בשם "מדיטציה". וכאמור לעיל זה בדוגמת השמש והירח. חס ושלום לומר שהדבר מוכרח להיות קשור לעניין של עבודה זרה. זהו עניין של רפואה. וכפי שאנו רואים בפועל, אלו שניסו להתרפא באופן כשר, ללא קטורת, ללא פסל, ללא עניינים של עבודה זרה ואפילו לא "אביזרייהו דעבודה זרה" - הצליחו בכך.

אלא שאת זאת יש לסייג בשני עניינים, כאמור לעיל:

ראשית, בדרך זו יש להשתמש עבור אדם שאינו בריא, אך אין ליטול אדם בריא ולהביא אליו עניין שאיננו שייך לעבודה בפועל, ל"אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב, ה', ז'). ובסוג זה של אנשים בלתי בריאים, נכללים גם אלו ששכנעו עצמם שהם זקוקים ל"מדיטציה". מצב זה גופא הוא סוג של מחלה.

שנית, יש לוודא שהאיש שמטפל באמצעות מדיטציה, יהיה מומחה בעניין וידע בהחלטיות שאין זה היפך השולחן-ערוך, ואין זה "אביזרייהו דעבודה זרה". וכן, שיהיה מומחה גם מנקודת המבט של חכמת הרפואה, וידע לתת זאת רק באופן הנצרך - לא פחות ולא יותר, כמו בכל סממני הרפואה. כמבואר בכמה מקומות ומובא בספרי מוסר וספרי חסידות, שסממני הרפואה מצד עצמם הם ההיפך בריאות האדם.

כמו כן, אין לכרוך בכך דברים שאינם ממין העניין: יש הרוצים להרוויח מכיוון נוסף, ולקשר זאת להתבוננות דווקא בעניינים של רזי תורה. ובכן: דבר ברור הוא שהתבוננות בקבלה, ברזי תורה, היא דבר גדול ונכון. אולם כאן מדובר על יהודים שנכשלו ב"אביזרייהו דעבודה זרה", ולכל, לראש, יש להציל אותם ממעמד ומצב זה. אם יציבו בפניהם תנאים נוספים, והם יהיו מוכרחים דווקא להסכים שהמדיטציה תהיה ברזי תורה וכו', קרוב לוודאי שחלקם הגדול לא יפנה לזה.

המעשה הוא העיקר

ומהו כאן העניין של "המעשה הוא העיקר"? הרופאים שעניינם הוא עיסוק במחלות הנפש או בעצבים וכו', בין אם הם נקראים "רופא" סתם או "פסיכואנליטיקן", או בכל שאר השמות בהם הם נקראים - חוב קדוש מוטל עליהם, להתחיל להתבונן בזה, להשלים את ידיעותיהם וללמוד כיצד יוכלו להשתמש בטיפול באמצעות מדיטציה. ואזי, ודאי הדבר שכאשר יפרסמו זאת באופן המתאים, הרי זה יציל מיד את אלה העומדים על פרשת דרכים.

שהרי לא קיימת מציאות, כמדובר כמה פעמים, של "מומר להכעיס" בימינו. כיום ישנו רק עניין של "לתאבון". ולכן, כאשר עומדות בפני אדם שתי ברירות - לעשות זאת באופן הכשר או באופן בלתי-כשר, ברור הדבר שעל כל פנים ינסה קודם את האופן הכשר. וכאשר יראה שהדבר מצליח, אזי "ממנו יראו וכן יעשו": הוא יפעל גם על אלו שנכשלו כבר בעניין הזה, ויציל אף אותם.