כיצד מקיימים סדר פסח כהלכתו? כל הפרטים והתשובות

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

קדש- בפתח ליל הסדר מוזגים לכל הנוכחים כוס יין או מיץ ענבים בשיעור רביעית לפחות (86 גרם). טוב יותר לקדש על יין אדום, אך מי שאינו רגיל בשתיית יין יכול לברך אף על מיץ ענבים.
מקדשים על הכוס לפי הנוסח המופיע בהגדה של פסח ושותים את הכוס בהסבה (הטייה של הגוף) לצד שמאל- כדרך בני מלכים.

האם נשים חייבות לשתות בהסבה?

נשות אשכנז אינן נוהגות לשתות בהסבה, אך נשות עדות המזרח- נוהגות כך, אולם אישה ששתתה ללא הסבה- יוצאת ידי חובה, לעומת איש- שאינו יוצא ידי חובה וצריך לחזור ולשתות.

ורחץ- כעת נוטלים את הידיים ללא ברכה- שלוש פעמים על יד ימין ושלוש פעמים על יד שמאל. הנטילה הזו היא לשם אכילת הכרפס אותו טובלים במי מלח, וההלכה אומרת כי כל מאכל שטיבולו במשקה- חייב בנטילה.

כרפס- נוטלים את הכרפס- כמובן שיש לבדוק ולשטוף אותו היטב- טובלים במי מלח, מברכים "בורא פרי האדמה" ואוכלים אותו ללא הסבה.

יחץ- מלשון 'לחצות- היושב בראש השולחן ועורך ה'סדר' נוטל את שלושת המצות, מוציא את המצה האמצעית וחוצה אותה לשני חלקים, כשחלק אחד קטן יותר מהשני. את החתיכה הגדולה ישמור ל'אפיקומן', ואת החתיכה הקטנה- יחזיר למקומה עם שאר המצות.

מגיד- מוזגים את הכוס השנייה מתוך ארבע הכוסות, מניחים אותה על השולחן ומתחילים לקרוא את ההגדה.

מרימים את קערת הפסח ואומרים (בארמית):

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם
כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח
הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל
הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין."

ופירוש הדברים: זה לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל מי שרעב יבוא ויאכל וכל מי שצריך יעשה איתנו את הפסח. השנה אנו נמצאים עדיין בגלות, אך מקווים ומתפללים כי בשנה הבאה נערוך את סדר הפסח בארץ ישראל כבני חורין.

לאחר מכן מעבירים את קערת הפסח לסוף השולחן, המטרה של מנהג זה היא לעורר את סקרנותם של הילדים לשאול שאלות וכך ייפתח הפתח לספר על ניסי יציאת מצרים.
ממשיכים לקרוא את ההגדה על פי הסדר הכתוב בה.

רחצה- כאן נוטלים ידיים עם ברכה, כפי שעושים לפני אכילת לחם.

מוציא מצה- לוקחים את המצות, ומברכים על כולן יחד 'המוציא לחם מן הארץ'. לאחר מכן מניחים את המצה התחתונה, אוחזים בשתי המצות שנשארו ומברכים ברכת 'אשר קידשנו... על אכילת מצה'. בוצעים משתי המצות יחד ואוכלים שתי 'כזיתות'- 'כזית' מכל מצה. ראוי לסיים את אכילת המצות בתוך ארבע דקות.

מרור- לקוחים כזית מרור- עלי חסה, וטובלים בחרוסת. יש לשים לב לא לטבול יותר מדי בחרוסת כדי שנרגיש את מרירות המרור מברכים 'אשר קדשנו... על אכילת מרור' ואוכלים ללא הסבה.

כורך- לוקחים כזית מצה וכזית מרור, כורכים יחד (מלשון 'כריך'),טובלים בחרוסת ואוכלים ללא ברכה.

שולחן עורך- מסבים לשולחן יחד כל בני המשפחה לסעודת החג. מצוה לאכול בשר ולשתות יין, אך יש לשים לב שלא לשבוע יותר מידי כדי שיוכל לאכול לאחר הסעודה את האפיקומן.- חתיכת המצה שחצה לשניים ב'יחץ'.

ברך- לאחר אכילת האפיקומן מברכים ברכת המזון, מוזגים את הכוס השלישית ושותים.

הלל- נרצה: אומרים 'הלל' בשמחה רבה מתוך ההגדה, שותים כוס רביעית ושרים שירי ליל הסדר- חד גדיא וכדו'.

פסח כשר ושמח!

הרב אהרון בוטבול- כל מה שחשוב לדעת על חג הפסח: