הרב לאו על מצבה של רעייתו: "אלו 3 הפסוקים שנותנים לי כח"

בכותל המערבי התקיימה אמש (שלישי) עצרת תפילה לרפואתה של הרבנית  צפורה לאו. במעמד השתתפו בעלה, הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול הגאון רבי דוד לאו, הראשל"צ ונשיא מועצת הרבנות, הרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף, חמיה של החולה, הרב הראשי לשעבר הגאון רבי ישראל מאיר לאו, רבה של ירושלים הראשל"צ הגאון רבי שלמה משה עמאר וכן רבנים חשובים נוספים.

טרם שהחלה התפילה, נשא הגאון רבי דוד לאו דברי חיזוק, וסיפר את שעבר עליו בעת שרעייתו הוטסה לארץ כדי להציל את חייה:

"כאשר היינו במטוס בדרך לארץ, התרוצצו בראש שלי כמה פסוקים", אמר הרב, "הפסוק הראשון שעלה במוחי - זה היה ברגעים הראשונים, היו המילים של הקב"ה לירמיהו, ירמיהו ל'ב כאשר ירמיהו מתפלל ואומר כביכול יש משהו שאולי לא נראה בכלל שיכול לקרות, ועונה לו הקב"ה ואומר לו 'אני ה' אלוקי כל בשר, היפלא ממני כל דבר?', הפסוק הזה רץ לי בראש באותם רגעים שאנחנו בין שמיים וארץ תרתי משמע.

"אז אני מהרהר לעצמי: 'ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך', ואני יודע שבעזרת השם יגיע הרגע שבו 'אשירה לה' כי גמל עליי'. המשיך הרב הראשי. "הפסוק השלישי שהזכרתי לעצמי כל הזמן: 'יהי חסדך עלינו כאשר יחלנו לך'. ככל שנייחל לו כך יהיה חסדו איתנו, אנחנו מייחלים לו, אנחנו בוטחים בו, אנחנו יודעים שהקב"ה, בעזרת השם, מגיע מכאן ישר למיטת חולייה - ישר מהטיפול נמרץ, אבל אנחנו עדיין זקוקים להרבה מאוד תפילות. להרבה מאד רחמים ומעשים טובים שיהודים ויהודיות טובים מקבלים על עצמם".

"אני מאוד מודה על כך ומבקש שאכן כולנו כאן נכריע בצורה ברורה 'א-ל נא רפא נא לה', שימלא השם משאלות ליבנו לטובה ובסיעתה דשמיא, בנסיבות של שמחה נחזיר לכם ונשמח עימכם בבריאות ובשמחה כל הימים", סיים הרב הראשי את דבריו, ואז החלה התפילה, שכללה פרקי תהילים ותפילת מנחה.

הרב ורעייתו הרבנית ציפורה שהו במהלך החג ביוון. ביום שישי, שביעי של פסח, הרבנית עברה אירוע מוחי. היא הובהלה לבית החולים המקומי,ושם הוחלט, בעצה אחת עם רופאים בכירים, להטיס את הרבנית לישראל והיא אושפזה בבית החולים בילינסון, שם עברה צנתור.

אנא הרבו בתפילה לרפואתה השלמה של הרבנית פייגא ציפורה בת הדסה בתוך שאר חולי ישראל:

ו

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יְהוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) יְהוָה עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי יְהוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

יג

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. (ג) עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. (ד) הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. (ה) פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. (ו) וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.