ממצא נדיר: תעודה כתובה מימי בית ראשון הוחזרה לישראל

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

במאמץ מודיעיני משותף, הוחזרה לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על ידי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה. את המבצע הובילו רשות העתיקות בשיתוף עם חתן פרס ישראל למקרא פרופ' שמואל אחיטוב, בסיוע של משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת.

באוצרות המדינה, קיימים רק שלושה פפירוסים מתקופה זו. מדובר בפריט נדיר, שלא היה ידוע קודם לכן. התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]...". לפי הכתוב, נראה כי מדובר בשריד של מכתב ובו הוראות לנמען. התעודה מצטרפת לשתי תעודות המצויות בידי מדינת ישראל מתקופה זו. מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, שאפשר את השתמרות הפפירוס.

המבצע המודיעיני החל ביוני 2018 עם פטירתה של חוקרת הכתב העברי ד"ר עדה ירדני ז"ל. כתב יד שעליו עמלה ואשר לא הספיקה להשלים, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשבדק אחיטוב את כתב היד, הוא הופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה.

בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב, לאתר את מחזיק הפריט ואת מיקומו. כשאותר מחזיק הפפירוס, תושב מונטנה בארה"ב, הוא סיפר כי הפפירוס ניתן לאימו בשנת 1965 בעת ביקורה בארץ-ישראל ע"י יוסף סע'אד, שהיה אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, אשר מכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה. כשחזרה התיירת מביקורה בישראל לארה"ב, הושם הפריט במסגרת זכוכית.

על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. בסיום הביקור, השתכנע כי אכן כאן המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות.

על מנת לבדוק את אמינות הממצא, נשלחה דגימה ממנו לבדיקת תיארוך רדיומטרי במכון ויצמן. בבדיקה התקבל תיארוך התואם את הקביעה הפליאוגרפית (לפי סוג הכתב), ובכך התחזקה הסברה כי אכן מדובר בתעודה משלהי ימי בית המקדש הראשון.

"בשלהי ימי בית ראשון, ידיעת קרוא וכתוב הייתה דבר נפוץ", אמר ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות. "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים - כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים –כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל. כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני, יש לנו אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמינהל של ימי הבית הראשון."

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החזרת התעודה הנדירה לידי ישראל, היא חלק ממהלך כולל שמובילה רשות העתיקות, שנועד מחד - למנוע סחר במגילות שנשדדו בעבר ממדבר יהודה, ומאידך – לעצור את שוד נכסי המורשת כיום במדבר".

סיפור התעודה, יוצג לראשונה בכנס מדבר יהודה שיתקיים במוזיאון ארצות המקרא ירושלים בשבוע הבא.

צילום: רשות העתיקות