הושענה רבה: יום כיפור קטן שאתם לא רוצים לפספס

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כיום אנו מכירים את יום הושענה רבה כיום שבו חובטים את הערבה כמה פעמים ברצפה ולאחר מכן אומרים תפילה מיוחדת. כמו כן, ביום זה מניחים את ספרי התורה במרכז בית הכנסת ומקיפים אותו 7 פעמים.

מדוע אנו נוהגים כך ומה נעשה ביום זה בזמן שבית המקדש היה קיים?

כשבית המקדש היה קיים, היו מביאים ענפי ערבה ומניחים אותם זקופים בצידי המזבח בכל יום מימי חול המועד סוכות. כאשר עשו זאת, היו אומרים "אנא ה' הושיעה נא" תוך כדי הקפת המזבח.

בחג הסוכות אנו נידונים על המים. הערבה היא צמח שגדל על המים, ועל כן ביום השביעי היו מקיפים את המזבח 7 פעמים ואומרים תוך כדי "הושענות".

ההושענות נוצרות מהמילים שמתחברות יחד: "הושע-נא" או "הושיעה-נא". ביום השביעי אומרים אותן הרבה פעמים, ולכן מכונה יום זה "הושענה - רבה".

לזכר מנהגי בית המקדש, כיום אנו בכל יום מימי החג מקיפים סביב בימת בית הכנסת ספר תורה, ואילו ביום הושענה רבה מקיפים אותו 7 פעמים. הדבר אף מזכיר את הקפת חומת יריחו במשך שבעה ימים, כאשר ביום השביעי נעשו 7 הקפות והחומה נפלה.

לפי הקבלה, ליל הושענה רבה הוא יום גמר חיתום הדין. הוא כמעין יום כיפורים קטן וניתן להמתיק או להפוך בו גזירה לברכה. לכן, רבים נוהגים בלילה זה ללמוד תורה ולומר תהילים, ויש הלובשים לבן.

כך נאמר בזוהר הקדוש על יום מיוחד זה:

"ביום השביעי של חג הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך". מכאן נפוץ המנהג לאחל ביום זה "פתקא טבא".