סוכות: החיבוק של הקב"ה לעם ישראל

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעלון שיחת השבוע פורסם מאמר העוסק ב

המאמר לפניכם:

"וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי: תורת החסידות מסבירה שבזמן הזה ביכולתנו להשיג רק אור אלוקי מצומצם, המכונה 'ממלא כל עלמין', ואילו לעתיד לבוא יאיר האור ה'סובב כל עלמין', המכונה 'אור מקיף'. ואולם בחג הסוכות אנו זוכים ל'אור המקיף'. הסוכה עניינה 'אור מקיף', החובק את היהודי.

הפסוק (שיר השירים ב,ו) "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" רומז למועדי חודש תשרי: "שמאלו תחת לראשי" מכוּון כנגד ראש השנה ויום הכיפורים, שהם ימי הדין והיראה ('שמאל'); ואילו "וימינו תחבקני" אמור על חג הסוכות, שבו מתגלית אהבתו של הקב"ה לעם ישראל, בבחינת 'תחבקני'.

חיבוק שונה במהותו משאר ביטויי האהבה. כל ביטויי האהבה האחרים קשורים בדרך כלשהי בפנים של האהוב (מדברים אל פניו, נושקים בפניו), ואילו החיבוק הוא מאחור דווקא – המחבק מחבר את גבו של אהובו, והגב אינו יכול להחזיר לו אהבה.

זו המשמעות העמוקה ב"ימינו תחבקני". הקב"ה 'מחבק' את היהודי גם 'מאחוריו', גם את החלקים שבהם אין הקשר שלו עם הבורא נראה בגלוי; אהבת ה' לעם ישראל מקיפה גם את העיסוקים הגשמיים השגרתיים ביותר.

ביטוי לזה מודגש במצוות סוכה. המצווה היא לאכול, לשתות, לישון, לנוח בה. כאן טמון הדבר הנפלא ביותר: אותה אכילה, אותה שתייה, אותן שינה ומנוחה שהאדם עושה בסוכה, אף-על-פי שהן צרכיו הגשמיים, נהפכות למצווה ומבטאות את הקשר בין היהודי ובין בוראו. זה כביכול ה'חיבוק' של הקב"ה!".