מה היה אומר לנו החפץ חיים לעשות כדי להינצל מסכנות לו היה חי היום?

בימי מלחמת העולם הראשונה, החפץ חיים - הרב ישראל מאיר הכהן מראדין - פירסם קול קורא בו הוא מסביר לעם כיצד יוכלו להינצל מבגנות וגזירות קשות, ומה עליהם לעשות לשם כך.

כך הוא כותב, והדברים נכונים אף לימנו אנו:

"הנה הרעש שנהיה בעולם הוא ענין נורא שנגע לכל העולם ולכל ישראל, לגופם ולנפשם, ואין ספק שהוא ענין התעוררות מן השמים למען נשוב לה', כמו שכתוב 'בצר לך' וגו' 'ושבת' וגו' וחובה לזעוק ולבקש בתפלה לפניו שיושיענו, ויבואו אחינו ובנינו לביתם בשלום, וחלילה לנו לשבת בחיבוק ידים בשעה כזו, כי אם לתפוס אומנת אבותינו לזעוק ולהריע לה', כי הכל תלוי בו, כמאמר הכתוב 'אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה', ואם אנו רואים הכל ומחשים, ומצאנו עון חלילה מזה גופא שאנו מחשים".

עוד מוסיף הרב זצ"ל:

"גם חוב על כל אחד לילך לבית המדרש עם בניו בכל יום להתפלל שחרית, מנחה וערבית בציבור דוקא (ולא ביחידות כמו שהנהיגו רבים בעוונותינו הרבים) ולענות אמן יהא שמיה רבא, קדושה וברכו, כי על ידי זה מתבטלות בכל יום כמה וכמה גזירות מישראל כדאיתא במדרשים...

"גם חוב על כל איש בעת כזאת להתחזק במידת החסד עם רעהו בהלואה ובהקפה... והמרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, ועל שני יסודות אלו של תורה וחסד כבר העירו לנו חז"ל כמו שאמרו שאלו תלמידיו את ר"א הגדול מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח, אמר להם יעסוק בתורה ובגמ"ח".

כמו כן צדגיש הרב זצ"ל את חשיבות שמירת השבת:

"ועל כולם, מצוה לזרז בכל עיר ועיר לשמירת שבת כהלכה ולעשות חבורות של מזהירי שבת ולימוד הלכות שבת שתלמוד מביא לידי מעשה... ובפרט שעוון חילול שבת הוא עון מיתה ר"ל, והשטן מקטרג בשעת הסכנה, לכן מאד מאד צריך לתקן הדבר בשעת הסכנה, ולקבל על עצמו ועל בניו לשמור את השבת בכל נפשו מהיום, שבזכות הקבלה ירחם ה' ויכפר על העבר וישאיר את נפשם לחיים טובים.

דברי הצעיר שבכהונה, המייחל לחסדי ה' הכואב בצרת עמו ומצפה לישועה,
ישראל מאיר הכהן מראדין".