אמה של אורי מגידיש: "זה כאילו שיש לה נשמה חדשה"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בראיון לידיעות אחרונות מספרת אמה של אורי מגדיש  - השבוייה הראשונה שצה"ל הצליח לשחרר משבי חמאס - על תחושותיה שלה ותחושותיה של אורי.

היא מתחילה בשיחזור היום המשמח בו אורי חולצה:

"יום שני, 05:12 בבוקר, עניתי לטלפון. 'בוקר טוב, מדברים מהצבא. יש לנו בשורות טובות, תפתחי לנו את הדלת. אז אני רואה מולי את תא"ל עדנה איליה, קריית־גתית, ראש חטיבת הנפגעים בצה"ל, שאמרה לה:'אורי בידינו'. ארזתי לה תיק: מכנסיים וחולצה שהיא הכי חורשת עליהם, בגדים תחתונים, בושם ונעליים חדשות שקנתה ואפילו לא ראתה, כי המשלוח הגיע בזמן שהייתה בבסיס".

"בדרך לשם העלו את אורי על הקו", היא משתארת את הנסיעה לבית החולים. "דיברנו, בכינו, כולם צעקו במכונית, ובזמן הזה אני התעקשתי: 'עד שאני לא רואה את הילדה שלי מולי, מרגישה אותה, אני לא מאמינה'. נפגשנו אחרי שהיא עברה בדיקות. התחבקנו והתנשקנו, ואורי לחשה לי: 'אמא, אני מסריחה'. לא היה אכפת לי".

המשפחה מקריית גת הרגישה את החיבק של כל עם ישראל:

"כל קריית גת הגיעה אלינו, ובזמן הזה אורי בחדר שלה עם תת אלוף שמשגיחה עליה עם נשק, כי אסור היה לה לדבר עם אף אחד. הקצינים הקפידו שבבית תהיה רק המשפחה הקרובה. כשסבתא שלה נכנסה לבית וראתה את אורי, היא התעלפה מהתרגשות. בערב הראשון לא נתנו לנו ללכת לישון עד שלוש בבוקר. כל הלילה גירדנו את הרצפה שהייתה מלאה סוכריות".

על האמונה היא אומרת:

"כל תפילה שהציעו לנו התפללנו. עשינו הפרשת חלה, אין מי שלא אכל לחמניה מההפרשת חלה הזו. אני לקחתי אחת, שמתי במקפיא ואמרתי: 'זה לאורי כשתחזור'. התפללתי בדמעות, התחננתי שאורי שלי תחזור. בגלל זה אני כל כך מזדהה עם המשפחות שנלחמות עכשיו להשבת יקיריהן. יותר מ־110 ימים?ריבון העולמים, לא הייתי מחזיקה מעמד בכלל".

ומה שלום אורי? אמה מספרת:

"זה שהיא לא במצב מצוין, לא אומר שהיא בבית משוגעים... מהוצאת רסיסים דרך טיפול שיניים ועד שיחות עם פסיכולוגים. לא קל לחזור. יש לה פחדים. כל רעש הכי קטן מקפיץ אותה, אני ישנה יחד איתה בלילה".

"כשאנחנו יוצאות לקפה ניגשים אלינו, באים בעדינות, 'אפשר לחבק? אפשר לנשק?', אנשים מבקשים שאורי תברך אותם. זה כאילו שיש לה נשמה חדשה, אז הברכות שלה בטוח מתקבלות".