החטופה ששוחררה משחזרת: "כדי שאני לא אצעק, היו מסממים אותי"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

"היו מכאיבים לי בכוונה", מספרת בראיון מצמרר החטופה שחזרה משבי חמאס - מיה רגב.

בראיון לחדשות 12 היא מתארת את החוויה הקשה שנאלצה לחוות:

"לפעמים היו לוקחים כלור, אלכוהול או חומץ תפוחים ושופכים לתוך פצעי הירי תוך שהם לוחצים", היא משתפת על אופן הטיפול ברגלה הפצועה מירי.

"כדי שאני לא אצעק, אז היו מסממים אותי בקטמין ופתידין לווריד. זה יותר מרפה שרירים ממשכך כאבים, אז פשוט לא הייתה לי את היכולת להגיב אליהם - אבל כן הרגשתי".

היא תיאלץ להיכנס לסדרת ניתוחים בעקבות הפציעה, ועל כל היא מספרת:

“ביום חמישי עברתי את הניתוח השמיני. מדובר בזיהום שלא נגמר – חזרתי מעזה עם פטרייה שגדלה לי בתוך העצם בגלל טיפול ממש לקוי שלהם. תמיד שואלים אותי מה הכי היית רוצה לעשות, והדבר הראשון שאני אומרת זה קודם כל לעמוד על שתי רגליים. אני מאוקטובר מקובעת למיטה או לכיסא גלגלים. היו פעמים שהיו לי נפילות ממש קשות – כבר צעקתי על ההורים שלי: ‘קחו אותי לניתוח, אני לא רוצה את הרגל הזאת’. אם היו שמים לי פרותזה, כנראה שכבר הייתי הולכת”.

היא מספרת על מחשבותיה בשבי:

"היו לי שתי ברירות, לשכב על המזרן ולבכות שאני מתגעגעת להורים שלי, לבכות על זה שירו בי, לבכות על זה שאני בשבי ופשוט להתקרבן - או להרים את עצמי ולהילחם. אני חושבת שזה בסוף באמת מה שהציל אותי".

החוויה הנוראה גרמה לה להחחליט שהיא רוצה להיות רופאה בעתיד:

"כשהייתי שם, אמרתי לעצמי שאם אני יוצאת מזה ומגיעה הביתה - אני רוצה לטפל באנשים כמו שצריך".

מיה, יחד עם שלי שם טוב, אימו של החטוף עומר שם טוב, פועלות לשיחרורו.

שלי מספרת:

"23:44, מירית, אימא של מיה ואיתי, שלחה לי את התמונה שבה נראה איתי כפות. אני זוכרת שישבתי על הספה כשהגיע אליי הסרטון, ואחי ראה את זה ואמר לי: 'שלי, זה עומר'".

מיה מוסיפה:

"זה היה אחרי חמישה ימים, ב-12 באוקטובר. החליפו לי תחבושות, אז אמרתי להם שאם הם לא רוצים שאצעק - שיביאו אליי את איתי ואת עומר. איתי היה פצוע ברגליים, אז הוא ישב על כיסא - ועומר ישב לידי על הרצפה והחזיק לי את היד, הוא הרגיע אותי, שם לי יד על העיניים ויד על הפה כדי שלא אצעק. ואז כשזה נגמר פשוט לקחו אותו והורידו אותו יחד עם איתי לחדר שבו הם היו. וזהו, אני זוכרת אותו יוצא מפתח הדלת, אומר 'ביי' - ויום אחרי כבר לקחו אותי ולא ראיתי אותם יותר".