ראש השנה

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מצד אחד, ימי ראש השנה הם ימי דין. "וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".
ומצד שני, הוא יום של שמחה - "בו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך". שמחים אנו בזכייה שיש לנו להמליך על עצמנו את מלך מלכי המלכים.

ומובא ב'חתם סופר', וזו לשונו: "יום ר"ה, הגם כי הוא יום נורא יום דין ומשפט על כל יצורי תבל, מכל מקום אינו יום עצבון, ואדרבה - דווקא בחדוות לב של תשובה ואהבה ודביקות ובכיה של שמחה, אך עצבות ושברון לא יזכר ולא יפקד. ואין לעורר דין ביום ההוא. וכבר נתנבא הנביא נחמיה – 'ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם'".
 
מספרים שהגאון רבי יהודה פתייה זצ"ל ישב פעם בליל ר"ה בסעודת היום, כשהוא מיסב בחבורת אורחים, כולו אומר כבוד והדר, לבוש בבגדי לבן, ועל השולחן מנורה גדולה מאירה בנרות גדולות. והנה אחד המסובים דחף בטעות את השולחן. נפלה המנורה וכבו הנרות... חשיכה השתררה בחדר... רבי יהודה עצר בעצמו שלא לכעוס, מכיוון שחשך כל פני הבית. לכן כשיצאה הרבנית ומגש דגים בידיה, נפל המגש והכל נשפך לארץ...
ויקם רבי יהודה לראות ולהבין מה אירע עם הדגים. אך אז, שוד ושבר... הרב החליק מציר הדגים ונפל על הארץ. כל בגדו הלבן נתלכלך וניטנף... ובכל זה שלט רבי יהודה בעצמו, לא כעס ולא רגז מאומה...
בגמר השנה העיד על עצמו כי מעולם לא הייתה לו שנה טובה ומתוקה כשנה זו, בהארת פנים ממעל. בכל אשר שלח ידו הצליח ה' דרכו , אף היו לו חידושים גדולים וגילויים נפלאים בתורה... מכאן יבין כל איש, לפי מצבו באשר הוא, כי עיקר הצלחתו היא באיפוק מכעס ורוגז.
 
בספרים הקדושים המשילו זאת לדוגמת שמחת הנישואין. מצד אחד, שמחה גדולה היא, ורוקדים ושרים. ומצד שני, בעת העמדת החופה נושאים תפילה בבכי מעומק הלב שזיווגם יעלה יפה.
כך גם ביום הגדול הזה - היום הרת עולם. יש שמחה גדולה שמחדשים את המלוכה. ואנו, קרוצי חומר, זוכים להמליך את השם הנכבד והנורא, ולהכריז בכל העולם כולו אודות 'המלך'. היש לך חיך מתוק מזה? על זה אנו אכן ששים ושמחים כי חג ה' לנו. אך מצד שני,  אנו כי איננו יודעים מה ילד יום, ומה טומנת בחובה השנה החדשה הקרבה ובאה, ולכן זוחלים ורועדים.
 
נסיים במה שאמר סינגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, זכותו תגן עלינו - שהחוסם פיו בראש השנה ואינו מדבר דברים בטלים, זוכה לעורר מידה זו למעלה בשמי מרומים. וכאשר בא המקטרג לקטרג, משתיקים אותו ואומרים לו , "עת תענית דיבור כעת", ואי אפשר לו לפצות פיו לרעה.
 
שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה.
הרב מנדל