שורד השבי: "כמה פעמים ביום אתם שוכחים להעריך את מה שיש לכם?"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

"התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה. 'זכור את הימים שהתפללת לדברים שיש לך היום'".

כך כותב אליה כהן, שורד השבי בפוסט מרגש, לאחר ששהה בשבי חמאס 505 ימים.

"החלטתי היום, סוף סוף, לשבת ולסכם את התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה, תקופה של 505 ימים שלא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין. 505 ימים של שבי, של חושך, של ניתוק מוחלט מהעולם, מהמשפחה שלי, מהחברים שלי.

"לקח לי קצת זמן לאסוף את עצמי, להבין איך בכלל אפשר להסביר במילים את מה שעברתי שם, את הסיטואציות הכי קשות, הכי הזויות, הכי כואבות שאדם יכול לפגוש.

"רגעים של רעב, של פחד, של כאב מטורף בגוף ובלב. והיו גם רגעים קשים, כאלו שהייתה בהם תחושת אובדן, תחושת בדידות מוחלטת. אבל למרות הכל - דבר אחד לא הצליחו לשבור בי: את הרוח שלי. התקווה הקטנה בלב, שבאמת איכשהו, יקרה פה נס ואני אחזור הביתה. והחיוך, כן, גם כשלא היה על מה ניסיתי להחזיק את החיוך. כי ככה מנצחים את החושך.

"כשאני פה, מסתכל אחורה, אני מבין שהכוח שלי לא היה רק שלי. היה לי פה עם שלם מאחוריי. כל חייל, כל אדם שיצא לרחובות, שהניף שלט, שצעק את השם השלי, שהתפלל, שנלחם פיזית בשביל לראות אותי חוזר - אתם הייתם הנס שלי".

"החיבוק שאני מקבל מעם ישראל מהרגע שחזרתי, הוא בלתי נתפס. והחברים שלי, המשפחה שלי, אנשים שלא ויתרו עליי לשנייה, אין לי מילים להודות לכם. ובכנות, ישבתי לכתוב לא סתם. אני כותב בתור אחד שאיבד את הכל, וקיבל את החיים במתנה".

הוא מסיים בבקשה עוצמתית עבורנו:

"אני רוצה שתעצרו רגע ותחשבו: כמה פעמים ביום אתם שוכחים להעריך את מה שיש לכם? המשפחה, החברים, הקפה של הבוקר, השקט הזה בלילה. אל תחכו שמישהו ייקח לכם את זה כדי להבין. אני כאן היום כדי להזכיר לכם - החיים הם מתנה. תאהבו, תחיו, תעריכו ואל תשכחו - גם ברגעים הכי קשים מותר להתייאש - אבל אסור לוותר".