מדוע קוראים פרקי אבות בין פסח לשבועות?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בערוץ 2000 פורסמו דבריו של הרב עזרא שקלים שמנמק מדוע בשבתות שבין פסח לשבועות ישנו מנהג לקרוא פרקי אבות.

כך כותב הרב:

"מנהג ישראל לקרוא פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות. אחד הטעמים הוא כפי שאומר התנא במסכת אבות, "דרך ארץ קדמה לתורה" – ולכן לומדים מידות ומוסר הנצרכים לנפש כהכנה לקבלת התורה.

בנוסף, בימים אלה מלבלבת הבריאה ואנשים יוצאים לטייל, ולכן קוראים פרקי אבות לעורר את הלב לבל יימשך אחר היצר הרע.

טעם נוסף הוא מכיוון שבפסח נידונים על התבואה, ואם חס ושלום נגזר הדין לרעה – לימוד פרקי אבות מעורר לתשובה שתקרע רוע גזר הדין.

והטעם שנהגו לסיים ב"רבי חנניה בן עקשיא אומר..." הוא כדי שהקדיש ייאמר על דברי אגדה המקיימים את העולם, מפני שזה קדיש הנאמר מתוך שמחה. ואומרים דווקא דברי אגדה אלו משום שנתקנו על פסוק שהם חשובים יותר".

וכן נכתב באתר חב"ד:

"מנהג ישראל, החל מתקופת הגאונים, לקרוא פרקי אבות בשבתות אלו. מהטעמים למנהג זה: א) בחודשים אלו ניתנה התורה, ופרקי אבות מכילים את שלשלת הקבלה ממשה רבנו, סייגי התורה, מנהג עוסקיה וכבודה. ובפרט - כהכנה למתן תורה, כמאמר חז"ל: "דרך-ארץ קדמה לתורה". ב) הקיץ הוא זמן לבלוב האילנות ופריחת הטבע, וכדי שלא יימשך האדם לטייל אחרי הטבע ותענוגיו, לומדים דברי מוסר המשקיטים את התאווה ומטהרים את הנפש. ג) בימים אלו מתחיל האדם לעסוק ברפואה ובחיזוק הגוף למשך כל השנה, ורומזים לו, כי באותה מידה עליו לדאוג לתיקון נפשו על-ידי מצוות ומעשים טובים. ד) ימי הספירה הם ימי דין ואבלות, שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא, ולב האדם מוכן לקלוט דברי מוסר ומידות טובות.

בדרך-כלל, הספרדים אומרים פרקי אבות בכל שבת שבין פסח לשבועות, ומנהג האשכנזים לאומרם עד השבת שלפני ראש-השנה ועד בכלל. בארץ-ישראל החלו הספרדים לאומרם בשבת שעברה, כבני חו"ל, כדי לסיימם לפני חג-השבועות, ואילו האשכנזים החלו בזה מיד בשבת שאחרי הפסח. בחב"ד עיקר המנהג הוא בין פסח לשבועות, ולכן מתחילים כמנהג הספרדים, אך מוסיפים (ובפרט בדורנו) לומר גם בכל שבתות הקיץ.

אומרים פרק אחד בכל שבת (חוץ ממנהג האשכנזים בשבתות האחרונות של השנה, שאומרים שני פרקים כדי לסיים עם תום השנה). במשנה מסכת אבות יש רק חמישה פרקים, והוסיפו לאמירתם את הברייתא 'קניין תורה' כפרק שישי.

אומרים את הפרק בציבור אחרי תפילת מנחה ולפני סעודה שלישית, ויש מהספרדים האומרים אותו בסיום תפילת מוסף. בדרך-כלל אין מעמיקים בו, אך מה טוב ללמוד לפחות משנה אחת בעיון".