השוני בין מנורת המקדש לחנוכיה

בעלון שיחת השבוע פורסם מאמר העוסק ב

המאמר לפניכם:

"שֶׁבַע וּשְׁמוֹנֶה: המספר שבע מייצג את העולם הנוכחי, ואילו שמונה מסמל את הגאולה. תורת החסידות מביאה את דברי הרשב"א, שהמספר שבע מייצג את המחזור השלם של המערכת הטבעית בבריאה, ואילו שמונה מסמל את המימד העל-טבעי, שמעל לבריאה, ושאף-על-פי-כן מתגלה ובא לידי ביטוי בעולם.

העולם נברא בשבעה ימים (על-ידי שבע המידות העליונות), ומכאן ששבע הוא בבחינת ה'קוד' של תבנית העולם. לעומתו, שמונה מבטא את העל-טבעי, את הקדושה האלוקית שאינה מלובשת בתוך העולם. ה'שמיני' מתגלה בעולם כנס, כתופעה על-טבעית, כדבר שבא מחוץ למסגרת הרגילה. דבר זה מרומז גם במילה "אז (ישיר)", המורכבת מא' וז' –  הא' מסמלת את הקב"ה, הרוכב על הטבע המסומל במספר שבע (ז).

עניין זה בא לידי ביטוי בחנוכה. את נרות החנוכה אנו מדליקים על נס הקשור במנורת המקדש, אך במנורת המקדש הודלקו שבעה נרות בלבד ואילו בחנוכה מדליקים שמונה נרות. שכן ימי החנוכה קשורים בנס על-טבעי, "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים", ולכן מציינים את הנס בהדלקת שמונה נרות, שמסמלים את העל-טבעי.

הקשר בין ימי החנוכה מתבטא גם בכך ששניהם באים מתוך התגברות על הפרעות וקשיים. ימי החנוכה נולדו בעקבות גזירות היוונים, וגם הגאולה העתידה תבוא בזכות מסירת הנפש של עם ישראל בזמן הגלות. כדי להתרומם למעלה ממגבלות הטבע (שבע) ולהגיע אל העל-טבעי (שמונה), נדרשים מאמץ מיוחד והתמודדות נגד הפרעות העולם".