גם לך יש אדם יקר שהלך לעולמו בטרם עת? הקליקו כאן
הרואה את בית המקדש בחורבנו [דהיינו ממקום שנראית כיפת מסגד עומר או שרואה את הכותל המערבי] עומד ואומר (ישעיהו סד י): "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע את בגדו [חולצה] בידו כנגד לבו בצד שמאל כשיעור טפח [8 ס"מ], ואינו מאחה את הקרע לעולם, אך רשאי לתפרו תפירה שאינה ישרה. ואין להקל בזה, כי גם בזמן הזה שירושלים בשליטת ישראל, כיון שמקום המקדש נמסר בידי הישמעאלים, ואין אנחנו יכולים ליכנס לשם מפני שאנו בחזקת טמאי מתים, הרי בית המקדש בחורבנו עד שיבוא מלך המשיח, ויחזיר עטרת תפארת ישראל ליושנה. (סימן תקסא ובמשנה ברורה סקי"ג. תלח. פסקי תשובות ח"ו קמד)
שלושים יום - אם אחר שראה את מקום המקדש וקרע, חזר בתוך שלושים יום וראה שוב את המקום, אינו קורע, אבל לאחר שלושים יום, חוזר וקורע. (סימן תקסא ס"ו)
חולצה ישנה - הבא אל הכותל המערבי ויודע שיצטרך לקרוע, רשאי לכתחילה ללבוש חולצה ישנה ולקורעה. וכן נהג הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל (פסקי תשובות ו קמד)
החלפת החולצה - אחר שקרע יכול להחליף את החולצה. ואם יבוא אחר שלושים יום שוב לכותל המערבי, ועדיין לא יבנה המקדש, רשאי ללבוש שוב את אותה חולצה שקרע, ויתן ריווח של ג' אצבעות [6 ס"מ] מהקרע הקודם, ויקרע שם טפח. וכן נהג הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל. (פסקי תשובות ח"ו קמד)
ירושלמי - הגרים בירושלים, אינם צריכים לקרוע כשבאים לכותל המערבי.(תלט)
שבת, חול המועד - הרואה את מקום המקדש בשבתות ומועדים, אינו קורע. אבל בערבי שבתות וימים טובים אחר חצות היום, קורע. (תלט)
סומא [עיור] - הבא אל הכותל המערבי, אינו צריך לקרוע. מאחר וכל זה תלוי בראיה דוקא. (תמ)
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ:
דרגו את המאמר:
ממוצע 4.9 (86 מדרגים)תכנים שיעניינו אותך
מאת מוקד תהילים ארצי
