איך יהודי שנגזר עליו מוות בעיראק יצא לחופשי בדרך לישיבה בירושלים?

יהודי שנגזר עליו עונש מוות בעיראק שוחרר סוף סוף מהכלא, וצפוי להגיע בקרוב לישראל. מאחורי השחרור עומד עשור שלם של תפילות, פדיון שבויים ומאבק שלא נכנע

בשנת 2014 הגיע בנימין בן לימור לביקור אצל סבו וסבתו הקשישים, בחבל כורדיסטן שבעיראק. הביקור המשפחתי הזה הפך לנקודת מפנה בחייו. דאעש התפשט באזור באותם ימים, ובנימין, כמו תושבים מקומיים רבים, הצטרף למאמצי ההגנה מפני הטרוריסטים. בשנת 2015 הוא נקלע למארב של נהג מונית שזיהה שהוא דובר עברית ואיים למסור אותו לידי אנשי דאעש. במאבק שהתפתח נפצע הנהג, ומאוחר יותר מת מפצעיו - ובנימין נעצר במקום.

מהרגע הזה השתנו חייו של בנימין מן הקצה אל הקצה. הוא עבר עינויים קשים בחקירות, ובסופו של דבר הורשע בעקבות מותו של הנהג. בשנת 2020, שש שנים אחרי שהגיע לביקור המשפחתי הזה, גזר עליו בית המשפט הכורדי עונש מוות בתלייה. מאז ריחפה מעל ראשו סכנה ממשית ויומיומית.

אבל בנימין לא היה לבד באותם ימים אפלים. מעבר לים, בכל רחבי העולם היהודי, החלו לנוע גלגלים - גלגלים שכל אחד מהם דרש זמן, כסף וסבלנות שאין להם סוף. עסקנים ואנשי פדיון שבויים גייסו משאבים, ניהלו מגעים דיפלומטיים עדינים ומורכבים, ולצידם - רבים ברחבי העולם היהודי שהתפללו למענו. זו בדיוק המשמעות האמיתית של מצוות פדיון שבויים: לא להשאיר אף יהודי מאחור, גם כשהמרחק הוא אלפי קילומטרים וגם כשהסיכויים נראים בתחילה קלושים ורחוקים.

המאמצים שילבו מגעים דיפלומטיים מאחורי הקלעים לצד קמפיין ציבורי נרחב, בפרשה שעוררה הדים רבים בעם ישראל. ואז, בשלהי שנת 2025, הגיעה הבשורה שרבים חיכו לה שנים: עונש המוות שנגזר על בנימין בוטל, במסגרת הסכם "סולחה" מורכב שנחתם בעיראק אחרי מגעים ממושכים. ביטול גזר הדין לא קרה מעצמו ולא בבת אחת - הוא התאפשר בין היתר הודות לקמפיין פדיון שבויים בינלאומי נרחב, שבו נרתם הציבור הרחב למימון העלויות הכבדות שנדרשו כדי להשיג את ההסדר המורכב הזה.

ביטול עונש המוות היה תפנית מכרעת, אבל הוא לא היה סוף הסיפור. בנימין עדיין היה כלוא, ורק לאחרונה הושג גם שחרורו המלא מבין כתלי הכלא. המהלך הושלם בהצלחה עם יציאתו ממאסר, וכעת מתנהלות ההכנות הרשמיות להגעתו לישראל. עסקנים ואנשי פדיון שבויים מביעים תקווה זהירה שהוא אכן יצא לחופשי בפועל וישוב לחיק עמו כבר בימים או בשבועות הקרובים.

לאורך כל הפרשה הזאת, מה שהניע את הגלגלים לא היה רק כסף ולא רק דיפלומטיה. בימים האחרונים, ככל שההכרעה התקרבה, נשמעה ברחבי העולם היהודי קריאה מחודשת לתפילה ולעוררות רחמי שמיים למען בנימין - כאילו כולם הבינו שהשלב האחרון, הרגיש מכולם, זקוק לא רק למאמץ אנושי אלא גם לסייעתא דשמיא.

כוח שאי אפשר למדוד בכסף

קשה שלא לעצור רגע ולחשוב על זה: אדם אחד, שישב לבד מעבר לים בסכנת חיים יומיומית, וברחבי העולם היהודי רבים התפללו למענו. זו בעצם התמונה השלמה של ערבות הדדית - לא סיסמה, אלא משהו שקורה בפועל, בכל פעם שיהודי אחד בצרה והשני עוצר הכל כדי להתפלל בשבילו.

פדיון שבויים אינו רק פעולה מעשית של גיוס כסף והפעלת קשרים דיפלומטיים. הוא נחשב בעם ישראל לאחת המצוות החשובות ביותר, בדיוק בגלל שהיא באה ממקום של ערבות אמיתית - יהודי אחד שדואג ליהודי אחר, גם בלי להכיר אותו אישית וגם בלי לצפות לשום תמורה. הסיפור של בנימין מזכיר לכולנו שזו לא מילה מופשטת מספר לימוד, אלא משהו שקורה ממש עכשיו, בכל פעם שמישהו תורם, מתקשר, או פשוט פותח ספר תהילים.

מי שמכירים את פרק קז בתהילים יודעים שהוא כמו נכתב על מקרים כמו זה של בנימין - על מי שנמנה עם "אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל" וזועק, ועל הישועה שמגיעה בסוף מהמקום הכי לא צפוי. אי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק הכריע בשמיים, אבל קשה שלא לראות בתזמון הזה - עונש מוות שמתבטל, כלא שנפתח, ושחרור שמתקרב - יותר מסתם צירוף מקרים.

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק (תהילים קז, יג-יד)

פרק חדש: מכלא לבית מדרש בירושלים

עם הגעתו הצפויה לישראל, נפתח בפני בנימין פרק חדש לגמרי. ביוזמת עסקנים וגורמים שליוו את התיק לאורך כל הדרך, הוסדרה קבלתו ללימודים בישיבת "אש התורה" בירושלים - ישיבה שכבר שיגרה אליו מכתב קבלה רשמי לתוכנית היסודות שלה. במכתב הביעה הישיבה את ציפייתה לקבל את פניו בין ספסלי בית המדרש, בלב העיר העתיקה.

אחרי שנים שבהן כל יום היה מאבק על החיים עצמם, בנימין עומד עכשיו בפתחו של עולם אחר לגמרי. לצד הקליטה הרוחנית והחברתית, הוא צפוי לעבור גם תהליך שיקום מעשי - התארגנות ראשונית, רכישת תשמישי קדושה וביגוד, והסדרת הצרכים הבסיסיים ביותר, אחרי שנים ארוכות שבהן כמעט שום דבר לא היה מובן מאליו.

יש משהו מרגש בעובדה שהפרק הבא בחייו של בנימין הוא דווקא ספסל של בית מדרש. אחרי שנים שבהן כל בוקר היה קרב על עצם הקיום, הוא עומד להיכנס לעולם שבו הימים נמדדים בלימוד תורה ולא בפחד מהיום הבא. אי אפשר שלא לראות בזה יותר מסתם שחרור - זו הזדמנות לבנות מחדש חיים שלמים, מהיסוד, בדיוק כשם התוכנית שאליה התקבל.

הסיפור של בנימין עוד לא נגמר - הוא רק מגיע לפרק הבא. עד שיינחת בפועל על אדמת ישראל, יש עוד משהו פשוט שכולנו יכולים לעשות: לומר עוד פרק תהילים, לשתף את הסיפור הזה עם עוד אנשים, ולבקש שהוא וכל מי שעדיין מחכה לישועה יזכה לחזור הביתה בשלום. אתם מוזמנים לשלוח את שמו לתפילה, ולהמשיך להתפלל יחד איתנו.