טז טבת הילולת רבי חיים קרייזוירט זצ"ל

הרב היה גאון אדיר. הרב שך העיד עליו שידע את כל הש"ס בע"פ. בהיותו בחור למד בישיבה בלובלין אצל הרב מאיר שפירא. כמו שהיה נהוג אז, אכל 'ימים' אצל בעלי בתים והיה צריך לדאוג לעצמו למקום לינה. דבר שהיה קשה מאד למצוא, בתנאים של אז. בכל אופן הצליח הרב למצוא מקום טוב ואולם כבר בלילה הראשון הגיע בחור עיוור, אשר לא היה לו מקום ללון בו. לאחר התלבטות לא קלה, ויתר הרב לאותו עיוור על מקום הלינה  לתקופה ארוכה, דבר שהיה כרוך במסירות נפש ממש.

בתקופת השואה, ריכזו הנאצים ימ"ש את הבחורים בחדר, ירו בכל בחור לפי התור וזרקו את גופתו מהחלון החוצה. בהגיע תורו, התפלל הרב מעמקי ליבו וביקש שתיזכר לו זכות זו של החסד שעשה עם הבחור העיוור. כשהגיע תורו, פנה אליו לפתע הנאצי ואמר לו: איני יודע למה, אבל אני חס עליך. אני אירה 3 כדורים ואתה קפוץ מהחלון וברח על נפשך. וכך אכן היה. הרב היה הניצול היחיד מכל הבחורים.

בהיותו גאב"ד אנטוורפן, גאון אדיר ונואם בחסד עליון, חלה במחלה קשה והגיע אל הסטייפלר לברכה. יעץ לו הסטייפלר להתעסק בגמילות חסד והביא ראיה מהכתוב,וביקור חולים והכנסת כלה ולויית המת. כלומר ההתעסקות בהכנסת כלה – מפרידה בין המחלה והמוות. ואכן הרב החל בכל כוחו בעשיית חסד כלל עולמי. תמך ביתומים ואלמנות, עסק הרבה בהכנסת כלה, בלי לבדוק בציציות הפונה- כל כלה שפנתה אליו קיבלה סכומים עצומים. וזכה לחיות עוד כ-20 שנה.

בהיותו הרב הראשי בבלגיה, קיבל משכורת מכובדת מאד.אך כאשר קיבל את משכורתו – עד שהגיע לביתו לא נשאר מאום. ראשי הקהילה הצמידו לו שומר כדי שלפחות עד הגיעו הביתה ישאר הסכום בידו. פעם שידך את בנו של גביר גדול באמריקה. הנ"ל שילם לו דמי שדכנות בסך 100,000 $. תוך חצי שעה לא נשאר זכר לסכום  הנ"ל.הכל חולק לצדקה.