התעלומה נפתרה: הנה איפה באמת קבור רש"י

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום תשעה באב בכותל המערבי אחר חצות! לחצו כאן לשליחת שמות לתפילה >>>

מאות שנים לא ידעו בוודאות איפה קבור רש"י, ופה ושם אף נפוצו שמועות סותרות. עכשיו כתב יד עתיק שצף מספריית אוקספורד סוגר את הסיפור

מאות שנים חיפשו את התשובה, ולאחרונה היא נמצאה במקום שהכי פחות ציפו לו - בין דפיו הישנים והבלויים של כתב יד עתיק, שמונח כבר זמן רב בספריית אוקספורד שבאנגליה. שם נחשף לראשונה מקור עתיק וברור לכך שרש"י הקדוש אכן נקבר בעיר הולדתו, טרויש שבצרפת.

רש"י, רבן של ישראל, נולד בשנת ד"א ת"ת בעיר טרויש. בגיל עשרים יצא ללמוד תורה במדינת אשכנז, ובגיל שלושים חזר לצרפת, שם הנהיג ישיבה וכתב את חיבוריו המוכרים לכל בית ישראל, עד לפטירתו ביום כ"ט בתמוז שנת תתס"ה.

הסיפור על מקום קבורתו, לעומת זאת, היה עמום הרבה יותר. בסוף תקופת הראשונים גורשו היהודים מצרפת, ואז נעקרו המצבות מבית החיים בטרויש, ובמשך כמה מאות שנים כלל לא דרו שם יהודים, כך שאיש לא היה שם כדי לשמור על המסורת המקומית או לתעד אותה מחדש. אמנם ליוצאי צרפת עצמם הייתה מסורת ברורה שרש"י נקבר בטרויש, אך עם הזמן, וככל שהדורות התרחקו מהמאורע, החלו לצוץ שמועות שונות וסותרות שלפיהן הוא נקבר דווקא בפראג שבצ'כיה, או בוורמס שבגרמניה - קהילות ותיקות ומוכרות, אך רחוקות מאוד מטרויש.

השמועות הללו לא הגיעו ממקור מוסמך כלשהו, וגם לא ממש התיישבו עם ההיגיון - הרי בפראג ובוורמס תמיד היה יישוב יהודי מבוסס וממשיך, ולא ידעו שם מעולם על קבורה כזו של רבן של ישראל, דבר שסביר שהיה משתמר בזיכרון הקהילה המקומית. ובכל זאת, במשך דורות רבים הן הספיקו כדי לזרוע ספק ולטשטש את התמונה הברורה, עד שהתרגלו חוקרי הדורות פשוט לכתוב על רש"י שמקום קבורתו אינו ידוע בוודאות.

השנה, לקראת מסע של תלמידי הישיבה הגדולה "בית ישראל" ויז'ניץ בלונדון לקברי רבותינו הראשונים בצרפת, בראשות הרה"ג רבי לוי יצחק הגר, בנו של האדמו"ר מוויז'ניץ-לונדון, התאמצו בחקר העניין - ומצאו בספריית אוקספורד כתב יד עתיק שמעולם לא נחשף במלואו.

מדובר בכתב היד "סדר היחס", שנכתב על ידי חכמי צרפת בימי הראשונים, בסוף האלף החמישי. חלק ממנו כבר הובא בעבר על ידי המהרש"ל, בשו"ת מהרש"ל סימן כ"ט, אך כאן הוא נמצא לראשונה בשלמותו. הכתב עצמו קשה מאוד לקריאה, וכפי שסופר, אפילו חוקרים שכבר עיינו בו לפני כמה שנים לא הבחינו קודם לכן בחידוש הגדול הטמון באחת השורות.

ומה כתוב שם? במילים הבאות, שנוגעות ללב: "בשנת תתס"ה כבה נר ישראל, ונפלה עטרת תפארת, וישכב עם אבותיו בטרויש!". שורה אחת, שסגרה תעלומה בת מאות שנים.

הדברים מתיישבים יפה גם עם לשונו של רבנו תם, נכדו של רש"י, שבספרו "ספר הישר" (תשובות סימן ט"ז) מכנה את העיר טרויש "עיר קברות אבותיי" - על פי הפסוק בספר נחמיה. אמנם בלשון הזאת לבדה עוד לא היה מפורש שמדובר ברש"י עצמו, אבל כתב היד "סדר היחס", שנכתב בצרפת רק דורות ספורים אחרי רש"י - כשהקהילה היהודית ובית החיים בטרויש עוד היו קיימים במלואם - אומר את זה במפורש: רש"י נקבר אצל קברי אבותיו, בטרויש.

אישור בלתי צפוי מהצד הצרפתי

לאחר הגילוי יצרו קשר עם חוקרי קורות העיר טרויש מטעם הממשלה הצרפתית - ולפי מה שסופר, אלה הפתיעו בעצמם. דווקא בתקופה האחרונה הם מצאו מקורות נוספים, הפעם מכתבי גויים מימי הראשונים, שכתבו גם הם שרש"י נקבר בטרויש. יחד עם זאת נמצאו גם מפות מדויקות של מקום בית החיים היהודי בעיר, וכפי שנמסר, הפרטים המלאים על הממצאים הללו צפויים להתפרסם רק בסוף הקיץ.

בינתיים, ובלי שום קשר לתזמון המפתיע של הגילוי, כבר נסעו בשבוע שעבר תלמידי ישיבת ויז'ניץ מלונדון לקברי רבותינו בצרפת - כאות הוקרה מהנהלת הישיבה על קבלת עול כתיבת "שעות צעטליך" על הלימוד היומי במשך השנה כולה. לאחר התפילה באוהל בעלי התוספות בעיר ראמרו, המשיכו התלמידים לעיר טרויש הסמוכה, והתפללו ממש בשטח בית החיים שבו קבור רש"י.

שם, במקום עצמו, הם אף ערכו סיום על מסכת בבא בתרא שנלמדה בישיבה לאורך כל השנה - וזאת, בעיצומו של יום ההילולא של רש"י. וכך, כמעט מבלי משים, קיימו התלמידים את דבריו של רש"י עצמו במסכת יבמות, על יום פטירתו של אדם גדול: "יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם".

הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר ארגון "אהלי צדיקים", שהשתתף אף הוא במסע, ניצל את הביקור בטרויש ונפגש עם עורכי דין מקומיים ועם נציגי הקהילה והממשלה המקומית, כדי להניע את כל הפעולות הנדרשות להעמדת מצבה לרש"י הקדוש - במקום המדויק, כראוי וכיאות, כך שבעתיד יוכלו המוני בית ישראל להגיע ולהשתטח על קברו.

ואי אפשר שלא לעצור רגע ולחשוב על מה שקרה כאן בעצם. שורה אחת, ששכבה סתומה וקשה לקריאה בתוך כתב יד ישן, חיכתה מאות שנים עד שמישהו יידע לקרוא אותה נכון - בדיוק בתקופה שבה תלמידים מרחוק כל כך, מלונדון, הגיעו לחלוק כבוד לאותו צדיק. יש כאן משהו מוחשי ממש בתחושה שרש"י, שכל אחד מאיתנו למד מפירושיו על החומש ועל הש"ס, ממשיך ללוות אותנו גם כמעט אלף שנה אחרי הסתלקותו, ואולי אף מזכיר לנו כמה קרובה התורה שלו נשארה אלינו כל הזמן הזה.

כִּי־לְעוֹלָם לֹא־יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק (תהלים קיב, ו)

אולי זה בדיוק הזמן לעצור רגע, לפתוח פרק תהילים ולומר אותו לעילוי נשמתו של רש"י ולזכות כל מי שממשיכים את דרכו בלימוד התורה. ואם יש לכם שם של מישהו קרוב שזקוק לישועה, אפשר גם לשלוח אותו עכשיו לתפילה - בזכות הצדיקים, התפילות מתקבלות ביתר שאת.