אלו ההנחיות לצום עשרה בטבת שחל ביום שישי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מה עושים כאשר עשרה בטבת חל ביום שישי?

אלו ההנחיות שפרסם הרב הראשי, הרב קלמן בר:

"הלכות ומנהגי עשרה בטבת שחל ביום שישי:

א. המעוניינים לקום לאכול קודם עלות השחר, צריכים לעשות תנאי לפני הליכתם לישון אור ליום שישי – "איני מקבל עלי התענית עד עלות השחר". לעניין שתיה: בני אשכנז, אף אם לא התנו – רשאים לשתות (משנ"ב). בני ספרד, מלשון השו"ע משמע, שהתנאי מעכב אף לעניין שתייה.

ב. רחיצה, תספורת וגילוח וקציצת ציפורניים: אף שבתענית ציבור אין לרחוץ כל הגוף בבת אחת במים חמים דרך תענוג, אלא רק פניו ידיו ורגליו (פמ"ג ושעה"צ תק"נ, ח; ויש הנוהגים בעשרה בטבת וי"ז בתמוז במקצת דברים הנוהגים מר"ח אב עד ת"ב, משנ"ב תק"נ, י) – כבוד שבת דוחה האיסור (משנ"ב ערוה"ש וכה"ח שם חזו"ע ארבע תעניות, עמ' כא)

ומוסיף בעל ה"כתב סופר" במכתב לבנו רבי שמעון סופר "בעל נפש המהדר בטבילה בחמין בערב שבת, בוודאי לא יבטלה מפני התענית"

ג. תפילת שחרית וקריאת התורה כרגיל בכל עשרה בטבת.

ד. רחיצת הפה וצחצוח שיניים: בכל תענית ציבור (פרט לתשעה באב וכמובן יום הכפורים) – מותרת שטיפת הפה לאיסטניס (רגיש), או במקום צער אפילו עם משחה (משנ"ב תקס"ז, י"א), ולהגר"ע יוסף זצ"ל יש להימנע מלהכניס לפה בבת אחת רביעית מים (86 סמ"ק), ויש לפלוט הכל. על כן, המצטער להיכנס לשבת בלא צחצוח שיניים עם משחה ושטיפת הפה במי פה – מותר, ובתנאי שיפלוט הכל (שו"ת מנחת יצחק ד, ק"ט ושו"ת קנין תורה ב, מט).

ד. טעימת התבשילין בערב שבת - כשמבשלים לצורך שבת ויש צורך לטעום את המאכלים אם יש בהם מספיק מלח ותבלינים, מותר לטעום בפה ולפלוט מיד )בשו"ע (סי' תקס"ז ס"א) פסק המחבר שיכול לטעום ולפלוט בתענית ציבור. וברמ"א כתב דיש מחמירים בכל תענית ציבור והכי נוהגין ובמשנ"ב (סק"ו)כתב להתיר בשאר תענית ציבור לצורך מצוה לבד מתשעה באב ויום הכיפורים .

ויש להחמיר לטעום מעט מעט שלא יגיע שיעור כל הטעימות בכל היום לכדי רביעית. שכן המחבר הביא ב' דעות, די"א דמותר כל פעם לטעום מעט מעט עד שיצטרף במשך כל היום לרביעית, וי"א שבכל פעם יכול לטעום כדי רביעית ואפילו כמה פעמים ביום. ובמשנ"ב (סק"ח) כתב, דמהא שכתב במחבר י"א וי"א משמע שדעתו להקל, ובח"א העתיק רק דעה א', ואפשר שטעמו משום דמ"א הביא בשם כמה ראשונים כדעה א'(

ה. עדיף להתפלל מנחה קטנה ביום התענית, ויאמרו קבלת שבת לפני השקיעה (ויש לקחת בחשבון ההוספות שיש בתפילה קריאת התורה, ברכת כהנים וכו') אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להתפלל מנחה גדולה. קוראים "ויחל" במנחה ומתפללים כשאר התעניות. והכהנים נושאים כפיהם כבשאר תעניות בזמן מנחה קטנה ולא במנחה גדולה.

ו. בתפילת מנחה קוראים "ויחל", ואין אומרים וידוי ונפילת אפים( מ"ב ס"ק י"א( גם הנוהגים לומר אבינו מלכנו בתענית ציבור במנחה אין אומרים בער"ש )כמ"ש במ"ב סי' תר"ב סק"ג, לגבי עשרת ימי תשובה(

ז. סיום הצום - מתענים ומשלימים את הצום עד צאת הכוכבים של ליל שבת. (שו"ע (סי' רמ"ט ס"ד) וכתב הרמ"א שבתענית ציבור צריך להשלים עד צאת הכוכבים והכי נהוג.

ח. שאלה: הבא לשתות לאחר הקידוש לפני הסעודה האם צריך לברך ברכה ראשונה.

תשובה:

א. המקדש ששותה מהקידוש מלא לוגמיו, יין הקידוש פוטר מברכה ראשונה כל מיני משקין, שהיו לפניו או שדעתו עליהם.

ב. מי ששותה מהקידוש פחות ממלוא לוגמיו (כגון השומעים) עיין בביאור הלכה(סי' קע"ד ס"ב) שהסתפק אם צריך לברך ברכה ראשונה על המשקין, ויכול לברך על מאכל שברכתו שהכל לפטור השתייה.

אם השתייה לפני הסעודה לצורך הסעודה, כגון שצמא מאוד, או שקשה לו לאכול בלי שתית הקפה אחר הצום, אינו מברך ברכה אחרונה ונפטר בברכת המזון.

ט. מועצת הרבנות הראשית קבעה את יום צום עשרה בטבת ליום זיכרון לששת מיליון הקדושים הי"ד

סדר היום:

הדלקת נר נשמה בערבית קדיש יתום ע"י הקהל.

בשחרית קל מלא רחמים לקדושי השואה

ראוי ללמוד משניות לעילוי נשמת הקדושים וראוי לומר בסוף התפילה פרקי תהילים עט,פג.

וראוי להתפלל בימים אלו לשלום החיילים שיחזרו בשלום והקב"ה יעטרם בכתר ישועה וניצחון, ואנו תפילה שאחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המקום יוציאם מהרה מצרה לרווחה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.

אנו תפילה שמהרה יקוים בנו נבואת זכריה: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו'".