מחפשים שקט בתוך הסערה: איך להחזיר את השלווה לנפש בזמן מלחמה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

זה מתחיל בדרך כלל בבוקר, עוד לפני שהספקנו לשטוף פנים. היד נשלחת כמעט מעצמה אל המכשיר הנייד, העיניים סורקות את כותרות החדשות, והלב? הלב כבר נמצא במקום אחר. במציאות המורכבת של מדינת ישראל, המילה "מלחמה" היא לא רק מושג צבאי, היא תדר שחודר אלינו הביתה, למחשבות ולתחושות הגוף. החרדה היא לא "טעות", היא תגובה אנושית ובריאה למצב לא נורמלי, אבל השאלה הגדולה היא איך אנחנו לא נותנים לה לנהל אותנו.

הפחד הוא כמו ענן שחור שמכסה את השמש. השמש עדיין שם, מאירה וחזקה, אבל אנחנו פשוט לא רואים אותה. כדי להתגבר על חרדות המלחמה, אנחנו צריכים קודם כל ללמוד "לפזר את העננים" ולהיזכר שיש מנהיג לבירה, ושיש לנו כוחות פנימיים שטרם גילינו.

לשלוט במה שאפשר: לצמצם את רעשי הרקע

אחת הסיבות המרכזיות לחרדה היא תחושת אובדן השליטה. במלחמה, אנחנו מרגישים שאין לנו השפעה על המתרחש בחוץ. הפתרון הפסיכולוגי, שמשתלב נפלא עם המחשבה היהודית, הוא להתמקד ב"מעגל השליטה" שלנו. אנחנו לא יכולים לשלוט בהחלטות הקבינט, אבל אנחנו בהחלט יכולים לשלוט בכמות החדשות שאנחנו צורכים.

נסו להקציב זמנים קבועים לעדכונים, והימנעו מצפייה בסרטונים שמערערים את הנפש. במקום למלא את הראש בפרשנויות של "מה יהיה", מלאו את הלב בעשייה. עזרה לשכן, הכנת חבילה לחייל או פשוט חיבוק לילדים – אלו פעולות שמחזירות לנו את תחושת המסוגלות. כשאנחנו עוזרים לאחרים, המוח שלנו עובר למצב של "נתינה", וזהו הנוגדן הטוב ביותר לפחד.

דוד המלך ידע מה עובר עלינו

כשמדברים על התמודדות עם פחד, אי אפשר שלא להזכיר את דוד המלך. האיש שעמד מול גוליית, שברח למערות מפני רודפיו ושנלחם אינספור קרבות, הוא זה שכתב את המילים "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי".

שימו לב לדיוק: דוד לא אומר שאין "גיא צלמוות", הוא לא מתעלם מהסכנה. הוא פשוט בוחר להוסיף למשוואה את המרכיב החסר – "כי אתה עימדי". האמונה היא לא ידיעה שיהיה בסדר מבחינה טכנית, אלא הידיעה שאנחנו אף פעם לא לבד בתוך הסיטואציה.

בפעם הבאה שאתם מרגישים שהדופק עולה, נסו לקחת פרק תהילים אחד, אפילו קצר, ולקרוא אותו לא כ"סגולה" טכנית, אלא כשיחה אישית עם אבא. הדיבור בקול, הוצאת המילים מהפה, הופכת את החרדה המופשטת למשהו שאפשר להכיל. כשאנחנו מפנים מקום לבורא עולם בתוך הלב שלנו, החרדה פשוט נדחקת החוצה מחוסר מקום.

זכרו, החוסן הלאומי שלנו מורכב מהחוסן האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. בשקט שלכם, באמונה שלכם וביכולת שלכם לנשום עמוק גם בתוך הסערה – שם נמצא הניצחון האמיתי.