פסח

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 
סדר פסח – ליל הסדר
הקדמה

• אם אפשרי הדבר, טוב שיהיו לכול בני הבית הגדות זהות, הדבר יוצר נוחות בקריאת ההגדה יחד ומונע בילבול

 
משקל ביום טוב

• מותר לשקול אוכל ביום טוב (כגון את המצות, המרור) ע"י משקל (וכמובן דווקא במשקל בלי חשמל או סוללות)

 
הסימנים

• קדש,  רחץ,  כרפס,  יחץ,  מגיד,  רחצה,  מוציא מצה,  מרור,  כורך,  שולחן עורך,  צפון,  ברך,  הלל,  נרצה

 
קדש

• מקדשים בצאת הכוכבים (הקידוש מופיע בהגדה)
• מקדשים בעמידה
• מוזגים את הכוס הראשונה זה לזה כדרך חרות
• כל אחד אוחז כוסו בשעת הקידוש
• מסדר הסדר מברך ומתכוון להוציא ידי חובה את הקהל, והקהל מתכוון לצאת ידי חובה בברכותיו. הקהל יענו אמן לאחר ברכת מסדר הסדר
• בשעה שמברכים על הכוס הראשונה "בורא פרי הגפן", יכוון לפטור בברכת זו את הכוס השנייה ששותים מיד בסיום ההגדה (כפי שיבואר)
• בעת שמברך  "שהחיינו" בקידוש, יכוון לפטור את אכילת המרור ואכילת המצה בברכה זו
• מיד בסיום הקידוש שותים את הכוס הראשונה,  בהסבה לצד שמאל
• גבר ששכח להיסב בשתיית הכוס וחוזר ושותה כוס נוספת הסבה
• אישה שלא היסבה:

           -  לכתחילה: צריכות לחזור ולשתות כוס נוספת בהסבה
           -  בדיעבד: אם לא היסבה, יצאה ידי חובה ואינה צריכה לשתות כוס נוספת בהסבה
 
 
רחץ

• אדם הרוצה לאכול אוכל הרטוב באחד משבעת המשקים והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים, צריך ליטול ידיו ללא ברכה, היינו: שנוטל ג' פעמים על כל יד כמו נטילה לברכת המוציא (אך בלי ברכה). ומשום שאת הכרפס אנו אוכלים שהוא מטובל עם מי מלח ולכן קודם אכילת הכרפס צריך ליטול ידיים בלי ברכה
• דיבור בין נטילת ידיים לאכילת הכרפס:

              -  לכתחילה: ישתדל לא לדבר בין הנטילה לבין ברכת הכרפס ואכילתו
              -  בדיעבד: אם דיבר לא יטול ידיו שוב
 
 
כרפס

• ניתן לקחת כל ירק שירצה לברכת הכרפס, כגון: תפו"א, גזר וכדומה
• המנהג הוא לקחת כרפס, היינו: סלרי, כמובן סלרי שבדקוהו היטב מתולעים
• יקח שיעור של פחות מכזית כרפס, (פחות מ– 27 גרם ואף פחות 18 גרם כרפס), ודי בחתיכה קטנה בלבד
• יטבל הכרפס במי מלח או חומץ ויברך "בורא פרי האדמה", יתכוון לפטור בברכה זו את המרור הנאכל בהמשך הסדר
• אין צורך להסב באכילה זו, (ואם רוצה להסב רשאי להסב)
• יש הנוהגים שאחד מברך ופוטר את כולם, ויש נוהגים שכל אחד מברך לעצמו, ונכון יותר שהגדול יברך ויפטור את כולם (וכמובן שהוא יתכוון להוציאם ידי חובה בברכה זו, ואף הם יתכוונו לצאת ידי חובה ויענו אמן)
• אמנם אם המברך מגמגם בלשונו או "שבולע מילים" או שאינו יודע שצריך לכוון ולהוציא את כולם ידי חובה, עדיף שכל אחד יברך לעצמו 
• טוב להשאיר מעט מהכרפס בקערה של הסדר (על דרך הסוד)

 
יחץ

• ייקח את המצה האמצעית שבקערה ויחצנה לשניים:

                - החלק הגדול: לאפיקומן
                - החלק הקטן: ישאיר בין שני המצות

• יש נוהגים לבצוע את המצה בצורת אות ד', ואות ו' הוא על פי הסוד

               - החלק הגדול: בצורת אות ו'
               - החלק הקטן: בצורת האות ד'

• בחלק הגדול (אפיקומן), ישנם מספר מנהגים:

               - יש המכסים אותו תחת המפה
               - יש המניחים אותו על כתפם
               - יש המניחים אותו על הכתף של אחד הקטנים ושואלים אותו: מאין באת, והוא עונה ממצרים,
                 ולאן אתה הולך, לירושלים. ואומרים כולם לשנה הבאה בירושלים הבנויה