שמירת הלשון

הלכות לשון הרע כלל ח - ב
 וְעַתָּה נַתְחִיל לְבָאֵר עַל מִּי אָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע. אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא בֵּין עַל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְאֵין חִלּוּק ((ד)) בֵּין אִשְׁתּוֹ לְאִשָּׁה אַחֶ רֶת, וְרַבִּים נִכְשָׁלִין בָּזֶה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהֻתַּר בְּעֵינִיהֶם לְסַפֵּר גְּנוּת עַל אִשְׁתּוֹ וּבֵית ח וֹתְנוֹ לִפְנִי אֶחָיו וּבֵית אָבִיו, וּמִדִּינָא אֵין שׁוּם נָפְקָּ א מִנַּה בָּזֶה, אִם לֹא שֶׁהוּא מְּבַוֵּן בָּזֶה לְתוֹעֶלֶת עַל לְהַבָּא וְלֹא לְגַנּוֹתָם, וְגַם לֹא יְעָרֵב בִּדְבָרָיו שׁוּם שֶׁקֶר, וְכָל דִּינוֹ הוּא כְּפִי מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְקַמָּן בִּכְלָל י' מִסָעִיף י''ג וָאֵילָךְ, עַיֵּן שָׁם. דכלל כללה לנו התורה לא תלך רכיל בעמיך מי שהוא בכלל עמיך ולשון הרע גם כן נכלל בלאו זה כמו שכתוב הרמב''ם בפ ''ז מהלכות דעות ה''ב, ועוד ראיה מכתובות (מ''ו ע''א) אזהרה למוציא שם רע מנין תלמוד לומר לא תלך רכיל בעמיך הרי דלאו זה קאי גם על אשתו, וזה ידוע הוא דלאו זה כולל אפילו על אמת כמש''כ הרמב''ם בהלכה הנ''ל. 

הלכות לשון הרע כלל ח - ג
 וְלִפְעָמִים ((ה)) שַׁיָּךְ אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ עַל קָטָן, כְּגוֹן, לְסַפֵּר גְּנוּתוֹ שֶׁל יָתוֹם קָטָן, שֶׁמְּגַדְּלִין אוֹתוֹ אֲחֵרִים בְּתוֹךְ בֵּיתָם, דְּעַל יְדֵי זֶה יוּכל לְהִסָבֵב, שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאִתָּם, וְכֵן כָּל כְּהַאי גַּוְנָא, הֵיכָא שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרוֹ יְסוֹבֵב לְהַזִּיק לְהַקָּטָן אוֹ לְהָצֵּר לוֹ עַל יְדֵי זֶה (ואִם הוּא דָבָר, מפורסָם עַל קָּטָן זֶה, עיֵּן לְעֵיל בִּכלָל ב' סָעִיף ג' וסָעיף ט' וּבחֵלֶקָּ ב' בִּכְלָל ב' סָעִיף ג'). וְאִם מְכַוֵּן בְּסַפְּרוֹ לְסַלֵּק הַנְּזָקִין, שֶׁבָּאִין עַל יְדֵי זֶה הַקָּטָן, ((ו)) וּלְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה מִתָּר, אַךְ צָּרִיךְ, שֶׁיֵּדַע מִתְּחִלָּה בְּבֵרוּר, שֶׁהַסִפּוּר הוּא אֱמֶת, וְלֹא לְמַהֵר לִסְמֹךְ עַל זֶה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי אֲחֵרִים, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְקַמָּן בִּכְלָל י', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, ((ז)) גַּם צָּרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ, כִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה יוֹצֵּא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל מֵעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ. מה שציירתי ביתום ולא בשאר קטן משום דאין מצוי שיבוא היזק או שאר דבר המיצר לקטן ע''י מה שמספרין גנותו, ואין הכי נמי אם הוא רואה שע''י דיבורו יסובב לו ריעותא דינו כיתום. כ''כ הרמב''ם בפ''ו מהל' דעות הלכה י'. כי פעמים יזדמן שע''י שיגרש אותו המחזיקו יבוא לסכנת נפשות או יצא לתרבות רעה ח''ו.