שמירת הלשון

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הלכות לשון הרע כלל ח - יג
 וְעַתָּה נְבָאֵר דִּין קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע . עִנְיַן קַּבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִזְהִירָה לָנוּ הַתּוֹרָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בַּלֵּב, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת. וְאֵין צֹרֶךְ לָנוּ לְהַאֲרִיךְ וּלְבָאֵר אֶת מַהוּתוֹ שֶׁל הַמְקַּבֵּל וְאֶת הָאִישׁ, שֶׁהוּא מְקַּבֵּל עָלָיו, כִּי כִּמְעַט לֹא נִמְצָּא בּוֹ חִלּוּק. אֶלָּא כְּלַל הַדְּבָרִים בְּקִצּוּר הוּא כָּךְ, כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מְצֻוֶּה, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל ((כו)) שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, חוּץ מֵעַל אֶפִּיקוֹרְסִים וּמַלְשִׁינִים וְכַיּוֹצֵּא בְּאֵלּוּ, אוֹתָם, שֶׁיָּצְּאוּ מִכְּלַל ''עֲמִיתֶךָ''. ואחרי שעזרני ה' לבאר בכלל הזה כמה וכמה ענינים מהלכה זו, אמרתי לבאר עוד דבר אחד, אף שאין זה מענין הספר שמיחד על פרטי אסור לשון הרע, אף על פי כן לא נמנעתי מזה, מפני שהוא דבר שנכשלין בו הרבה בני אדם. והוא: כשהיצר מסיתהו להלעיג ולהתלוצץ מחברו, הוא מפתהו גם כן שלא יאמר לו בפרוש הלעג וההתול ההוא, כי חברו ישיב נגדו בכפלים, וגם לא יהיה נחשב עבור זה לחכם בעיני השומעים, כי אם יתחכם להוציא את הדברים בלשון ערמה, שלא תובן כונתו, רק אחר התבוננות, כדי שחברו יהיה נשאר בבזיון וכלמה, כי לא יוכל להעזר מזה תכף, וגם כאשר יתפרסם הדבר יסכם על ידי זה לחכם בעיני הכל. והנה אם נבוא לחשב את חשבון העונות של המלעיג הזה, רבו מספר. עון ליצנות. עון של אונאת דברים, כמו שמבאר בספר המצות לרמב''ם מצוה רנ''א. וגם מצוי הוא כמה פעמים שאומר לו דבר זה ברבים, ומלבין פני חברו ברבים נקרא עבור זה. ועוד כמה עונות, עין לעיל בפתיחה. ועל המלעיג הזה נוכל לקרא את הפסוק (משלי י''ב י''ח): ''יש בוטה כמדקרות חרב''. וגם המהלל את הבוטה הזה, כי דבר חכמה עשה בזה, נאץ את ה'. כי המעט ממנו, שאינו מקים מצות הוכחה להוכיחו על ערמתו הרעה הזו, אף גם ישבחנו עבור זה. ועל כזה נאמר במשלי (כ''ד): ''ואמר לרשע צדיק אתה וגו', והוא בכלל מחניף לרשע ומחזיק ידי עוברי עברה, ועל אנשים כאלו נאמר: ''חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו''. ואפשר דאפילו על בעלי המחלוקת שיש אומרים שמותר לספר עליו לשון הרע וכנ''ל בס''ח, ג''כ אין לקבל לשון הרע, דהלא אין יוצא מכלל עמיתך בשביל זה, אף דהוא איסור גדול עד מאוד, הלא יש לו מקום לטעות בזה, וכמו שביארנו כמה פעמים בכיוצא בזה. ובשלמא לענין סיפור התירו, כדי להשקיט בזה המריבה וכנ''ל, משא''כ לענין קבלה. אם לא שהלשון הרע שנשמע עליו הוא מעין המחלוקת, ומהמחלוקת שלו ניכר שלשה''ר הזו היא אמת, ועיין לעיל בכלל ז' סעיף י' שהארכנו בענין דברים ניכרים.