שמירת הלשון

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הלכות לשון הרע כלל י - ח
 וְכָל זֶה, ((כה)) כְּשֶׁאֵין עָלָיו אֵימָה מִן הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁמְדַבֵּר עָלָיו, אֲבָל אִם יֵשׁ עָלָיו אֵימָה, שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהָרַע עִמּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לְהָקֵל לְסַפֵּר עָלָיו הָעַוְלָה, שֶׁעָשָׂה לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּאַפֵּי תְּלָתָא. כן כתוב בשיטה מקובצת שם בשם ר''י, ומ''ש אפשר וכו' דאולי לא כתב שם זה רק להסברא שלא יחזיקו אותו לחונף וע''כ כתב ר''י דבכגון זה מותר שכבר אמרו מותר להחניף לרשעים וכו', משא''כ לטעם השני שכתב דיחשדוהו לשקרן אפשר דגם בזה שייך כל זמן שלא סיפר הדבר בפירסום. ואפשר דגם לטעם זה שרי, דלא יחזיקו אותו לשקרן רק היכא שיש ראיה לדבר מדלא גילה על עונו בפניו ראשונה כמו שכתב הר''י בש''ת, ובזה שיש עליו אימה ממנו אפשר שלא שייך זה ע''כ כתבתי אפשר וכו'. ולענין הוכחה, תלוי, אם הוא רואה לפי הענין שאפשר שיקבל תוכחתו, צריך להוכיחו ולא יפרסם עליו קודם שהוכיחו וכנ''ל בפרט ג', אבל אם הוא רואה שלא יקבל תוכחתו בזה, אין צריך להוכיחו, ויותר טוב שלא להוכיחו, דכשיתודע לו שהוא תופסו עבור זה לגנאי יוכל לצמוח עי''ז קלקול דהיינו שאח''כ לא תבוא התועלת שמכוין זה בסיפורו וכמו שביארתי בס''ק כ''ב בפרט ה' עי''ש ע''כ לא יוכיחו מתחלה. 

הלכות לשון הרע כלל י - ט
 וְאִם הַמְסַפֵּר ((כו)) מִחְזָק לָרַבִּים, כִּי לֹא יִשָּׂא פְּנֵי אִישׁ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר, שֶׁלֹּא בִּפְנִי חֲבֵרוֹ, אוֹתוֹ יְדַבֵּר בְּפָנָיו, ((כז)) וְלֹא יָגוּר מִפְּנִי אִישׁ, וְהֻחְזַק גַּם כֵּן בְּתוֹךְ עַמּוֹ, אֲשֶׁר לֹא יְדַבֵּר רַק אֱמֶת, מֻתָּר לְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים דְּבַר עַוְלָה, ((כח)) שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְיוֹדֵעַ בּוֹ, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּאַפֵּי תְּלָתָא, כִּי לְאִישׁ כָּזֶה הַשּׁוֹמְעִים לֹא יַחְשְׁדוּהוּ לְחוֹנִף אוֹ לְשַׁקְרָן, רַק שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְקַנֵּא לָאֱמֶת וְלַעֲזֹר לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ וּלְגַנּוֹת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים בִּפְנֵי כֹּל. אַךְ בָּזֶה, וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ח', צָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ בָּזֶה כָּל הַפְּרָטִים הַנַּ''ל בִּתְחִלַּת הַסִימָן, כִּי לֹא חָסַרְנוּ מֵהֶם, רַק הַפְּרָט דְּאַפֵּי תְּלָתָא. כן כתב ר' יונה בשערי תשובה במאמר רכ''ח. דבזה יסור החשד דחונף. ומ''ש אשר לא ידבר רק אמת, דאל''ה עדיין יאמרו שהדבר הזה הוא שקר והראיה שלא גילה על עונו בפניו ראשונה. וה''ה בבין אדם למקום אם מוחזק לעבור וכההיא דסעיף י'. ומ''ש ויודע בו שלא יקבל תוכחתו, כן מוכח מדברי ר''י שבשיטה מקובצת שמשוה דין זה עם הדין דאפי תלתא בכל סברותיו דהיינו שאיש כזה בודאי מתכוין הוא שישמע עצה שהבריות מגנות אותו ועי''ז ישוב מדרכיו הרעים ולמעלה בדין דאפי תלתא כתב הר''י אצל סברא זו כגון שיודע בו שאינו מקבל תוכחתו, ופשוט הוא דכיון שהוא מתכוין לטובתו יותר טובה היא לו שיוכיח אותו מתחלה אולי ישמע לדבריו ולא יצטרך לפרסם גנותו אם כן הוא הדין בזה. ואף דלכאורה בש''ת הנ''ל לא משמע כן להמעיין שם, זהו רק מדין אבק לשה''ר, אבל בודאי מדין מצות הוכחה מחוייב על פי דין להוכיחו אולי ישמע אליו קודם שיפרסם גנותו, והכל כמו שכתבתי לעיל בסק''ז כי שם ביארתי הכל על נכון בעזה''י עי''ש.