שמירת הלשון

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

ציורים של הלכות רכילות - ב
 וְאִם כְּבָר נִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה מַכִּירוֹ, וְזֶה מַכִּירוֹ בְּעֶצֶם טִבְעוֹ וְכַנַּ''ל, תָּלוּי בָּזֶה, אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרָיו לֹא יִתְקַבְּלוּ לְפָנָיו, רַק לְעִנְיַן לָחוּשׁ לְבַד, דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ עָלָיו מֵעַתָּה בְּעִנְיְנִי הָעֵסֶק וְנֶאֱמָנוּת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת מִכלּ וָכֹל, רַק גַּם הוּא יַשְׁגִּיחַ בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, צָרִיךְ לְגַלּוֹת לוֹ, אַךְ גַּם בָּזֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ הַפְּרָטִים הַנַּ''ל בְּסָעִיף א'. אֲבָל אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁדְּבָרָיו יִתְקַבְּלוּ מְאֹד לִפְנִי הַשּׁוֹמֵעַ, וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא הֶפְסֵד מַמָּשׁ לְהשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ, דְּהַיְנוּ, ((ג)) שֶׁיְּבַטֵּל מֵעַצְּמוֹ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁעִמּוֹ אוֹ שְׁאָר עִנְיְנִי הֶזֵּק, ((ד)) אָסוּר לְגַלּוֹת לוֹ. פירוש, בלתי רשות בית דין. דבאחד בודאי הוא עושה עוולה בסיפורו וכנ''ל, ואפילו אם שנים יודעין את הענין ההוא ג''כ אסורין לספר לו מצד הדין (לבד מה שיש בזה מסייע ידי עוברי עבירה וכנ''ל בסוף ס''ב) כי לפי האופנים העיקריים שצריך להיתר זה הוא שיהא על פי דין ג''כ ככה (אם היו באים אותם המספרים והעידו דבריהם אלו בבית דין) כמו שעושה עתה האיש שמספרין לו ע''י סיפורם, ואילו בענין זה קשה מאוד לצייר לדינא שאם יעידו עדים על אחד שלא חשש בפעם אחרת לממון אחרים תתבטל עי''ז השותפות שעשה עם אדם אחר כל זמן שלא נראה עתה בעסק הזה עולה עליו, על כן סתמתי הדברים בפנים לאיסור. ואם איתרמי שאופן ידיעתם עליו במה שהתנהג עד עתה בממון אחרים, הוא בענין שאם היו באים דבריהם אלו לבית דין היתה מתבטלת השותפות מצד הדין עי''ז, יהיה בזה הדין ככל הכללים שכתבנו לעיל בסעיף א' וב'. וכן הדין אם רואים עתה שמתנהג בשותפות באופן שיהיה לבסוף הפסד גדול לשותפו, ושותפו אינו יודע מזה, ואילו היה יודע לא היה מתרצה לזה, שייך בזה ג''כ כל הכללים הנ''ל, ועיין היטב בסעיף ב' בפרטים שכתבנו שם.