מגזין תהילים

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

 

 תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב" 

 

בספר "מעולפת ספירים" מובא: שטעם קטורת בתפילת המנחה הוא יותר מכל התפילות. לפי שבמקום שישנה הקטורת - יש שמחה בעולם, והקטרת הקטורת אינה מניחה לשום מזיק להתגבר בעולם. וזהו שכתוב במשלי כ''ז, ט': "שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב". ולכן כשהיה הכהן הגדול מקריב ומדליק הנרות, אז היה מקטיר: "בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה" (שמות ל', ז'). לכך התכוון דוד המלך להזכיר הקטורת בתפילת המנחה: לפי שבעת המנחה מתגבר בעולם צד אחר, ולכן הזכיר הקטורת - לדחות כל החיצונים. וכתב עוד על ספר בראשית בדף קל"ב ע"ב, אות ו': שיהא אדם זהיר הרבה בתפילת המנחה, לפי שבאותה שעה מתעורר הדין בעולם. 

 

"תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב", תהילים קמ''א, ב'. דוד המלך מבקש מהקדוש-ברוך-הוא, שתהיה תפילתו רצויה יותר מקטורת של שחר, מַשְׂאַת כַּפַּי - על הקטורת שהוא נושא בכפיו, כמו שכתוב (ויקרא ט''ז)ומלא חופניו קטורת סמים דקה, לפי שאין בכל הקרבנות ממהר לרַצות יותר מן הקטורת, שהיא מעלה עשן מיד (רבינו בחיי על שמות ל', ח'). 

 

דוד המלך מבקש שתהיה תפילתו נכונה לפני ה' יתברך כהקטרת הקטורת. ומַשְׂאַת כַּפַּי - נשיאת כפַּי לפניך בתפילה תחשב כמנחת ערב, שהיא עולת תמיד של בין הערבים (מצודות דוד). 

 

עָרֶב - יכולה להיות גם מלשון עָרֶבָה - שתפילת דוד תהיה עָרֶבָה לה'. עָרֶב - ענין מתיקות (מצודות ציון).