שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

רימונים לכבודה של תורה
יש להסיר את הרימונים מהספר תורה קודם התפילה. ובעת הוצאת הספר מההיכל, הקונה את מצות הרימונים, יניח רימון אחד בצד ימין ויכוון למידת החסד, ורימון אחד בצד שמאל ויכוון למידת הגבורה, כמבואר בדברי רבנו האר''י ז''ל. 

''בריך שמיה''
בפתיחת ההיכל יפתחו גם את ספר התורה בעודו בהיכל, ויאמרו ''בריך שמיה'', כמובא בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל). וכשאומרים: ''אנא [אני] עבדא [עבד] דקודשא בריך הוא [של הקב''ה]דסגידנא [שמשתחווה] קמיה [לפניו], ומן קמי [ולפני] דיקר אורייתיה [כבוד תורתו]'', ישתחוו מול ספר התורה הפתוח בהיכל. (שבת א שעא. ה''ע ג קי) 


הולכת ספר התורה
כשמוציאים את ספר התורה מההיכל לתיבה, מוליכים אותו כשהוא פתוח, מפני שאז מתגלים אורות רוחניים, ונמשכת הארה קדושה למסתכלים באותיות. וגם יחזירוהו להיכל כשהוא פתוח, שגם אז נמשכת הארה קדושה למסתכלים באותיות. וכן יעשו כשמוציאים שני ספרי תורה. (החיד''א, הגאון רבי יעקב אלגאזי, שמן ששון ועוד. ה''ע ג קיג) 

 

דקדוק הקריאה
על הקורא בתורה להיות בקי בטעמי המקרא, ובביטוי האותיות כהוגן, ולא יחליף בין א' לע', בין ה' לא', בין ח' לכ', וכדומה. וכן יהיה בקי בניקוד כהוגן, ולא יחליף בין שוא נע לשוא נח וכיוצא. (שלחן ערוך ורמ''א סימן סא סעיפים כב, כג) 
יש נהגו להעמיד אדם שבקי בטעמי המקרא ויודע לסמן אותם היטב לקורא, או ללחוש לו את שמות הטעמים, וזה עדיף יותר משהקורא עצמו יסתכל מידי פעם בחומש שעל ידו, כי יש חשש שמא יקרא איזו תיבה שלא מתוך הספר. (ה''ב ז ריט) (עיין רש''י במסכת ברכות סב ע''א) 

 

חזן בשכר
כתב הרשב''א (ח''א סימן תרצא, ח''ג סימן תלט): ''הגון וראוי יותר לקחת שליח ציבור בשכר מאשר בהתנדבות, כי כאשר השליח ציבור מקבל שכר, הוא מקפיד יותר ומתבונן ונזהר יפה. וגם על ידי זה, לא כל הרוצה לעלות, יעלה''. ע''כ. ואין לחשוש בזה מאיסור שכר שבת, שכיון שעוסקים במצוה, מותר. וכמבואר להלן בדיני שכר שבת. (לט, מ)