שבת

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

שינה בשבת תענוג
כתב הרמ''א (סימן רצ ס''א): אם רגיל אדם בשנת צהריים, לא יבטלה, כי עונג היא לו. ואולם לא ירבה בשינה, שהרי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בתורה. וכמו כן, לא ירבה בסעודה במשקאות חריפים שיביאו לו שינה עמוקה. ושמא יפסיד גם תפילת מנחה ושיעורי תורה, חס ושלום. 

 

ניצול הזמן בשבת
כל מי שקדושת השבת נוגעת אל ליבו, ישתדל שלא ידבר בשבת כי אם בדברי תורה ובדברים הצריכים לו. ואמרו במדרש: אמרה תורה לפני הקב''ה: ריבונו של עולם! כשישראל יכנסו לארץ, זה יהיה רץ לשדהו וזה לכרמו - ואני מה יהיה עלי?! אמר לה הקב''ה: בתי, יש לי זיווג שאני מזווג לך, ושבת שמו, שישראל בטלים ממלאכתם ועוסקים בתורה (שבת ב רח). ואמרו בתלמוד ירושלמי: פועלים ובעלי בתים שעסוקים בפרנסתם כל השבוע, יעסקו בתורה בשבת יותר מתלמידי חכמים, ותלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתייה קצת. (הרמ''א סימן רצ ס''ב) 

 

גודל שכר לימוד תורה ובפרט בשבת
אין למעלה משכרו של העוסק בתורה, שמצות תלמוד תורה כנגד המצוות כולן. וכשלומד בשבת, שכרו פי כמה וכמה, ושעה אחת של לימוד תורה בשבת, שווה למאה שבעים מיליון שעות של לימוד בימי החול. [כן כתב בספר שיבת ציון (ח''ב רלג) על פי רבי חיים ויטאל בספרו עץ חיים והרש''ש בנהר שלום, על פי תיקוני הזוהר. ומה שכתב הבן איש חי (שנה ב בהקדמה לפרשת שמות) ששעה אחת בשבת שווה כאלף שעות של חול, אמר רבי סלמאן מוצפי זצ''ל שהוא לאו דוקא אלא עוד יותר מכך, וכמו שאומרים ''חמץ אפילו באלף לא בטל'', ובאמת שגם ביותר מאלף, אינו בטל]. 
מכאן נבין, כמה אנו לוקים בחסר בהבנת גודל ערכה ומעלתה של השבת, עד שאין לנו מושג בערך זמנה! והיאך יאבד אדם את זמנו בשבת בפטפוטים ודברים בטלים?! על כן, ישתדל לנצל את זמנו ללמוד כפי הבנתו, גמרא, הלכה, מדרש, פרשת השבוע, תהלים ועוד. ואשרי המכנס לבני ביתו ולומד עימהם בדבר השווה לכולם. 
כתב מרן החיד''א: תלמידי חכמים העוסקים כל השבוע בגמרא והלכה, יקבעו זמן בשבת גם למדרש ואגדה, וכן הוא מנהג רוב תלמידי חכמים בכל המקומות. (ה''ע ג קצג) 

 

השבת יום מנוחה וקדושה, והתעלות משל מאלף סיפר הגאון רבי שלמה ששון זצ''ל: לאדם שעמל בפרך לפרנסתו מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. קיבל שכר יומו, ועשה דרכו לביתו. ראה התקהלות לקניית כרטיס להרצאתו של נואם מחונן, שדבריו כדבש ונופת צופים. אמר לעצמו: כל היום עבדתי, עמלתי ללא הרף - הן מגיעה לי שעה של קורת רוח, הנאה וחוויה! אמר ועשה הוציא את צרור הכסף שהרוויח בעמל כה רב, וקנה בו כרטיס להרצאה. נכנס לאולם והתמקם בכסא הנוח, מרופד הקטיפה. סקר את האולם, התפעל מהאווירה המרוממת, והנה עולה המרצה לבימה. שמע את מלות הפתיחה, ואט אט נעצמו שמורות עיניו, שקע בשינה מתוקה... לפתע ניעור בבהלה. הקיץ לרעם מחיאות הכפיים עם תום ההרצאה. שכנו פנה אליו בעיניים בורקות: ''היה נפלא, הלא כן?!'' התמתח ופיהק: ''כן, אכן כך''... ''ואיך מסכם אתה את השעה המרוממת?'' המשיך שכנו ושאל. ''המ... הכסא היה נוח מאוד, אבל מערכת החימום היתה חזקה מדי''... נתן בו שכנו עיניים תוהות, ושאל: ''האם הגעת לכאן עבור כסא נוח ותנור חימום? הן זאת יכול היית להשיג בביתך!''... 
כך מי שמעביר את השבת בשינה ובטלה, שיחה בטילה וקריאת עיתונים - לשם כך יכול היה ליטול סתם יום של חופש, ואולי אף לבלות בו בצורה מרתקת יותר. השבת מתנה טובה היא מגנזיו של הבורא, יום מנוחה וקדושה, לימוד והתעלות! (מעיין השבוע שמות תקמח)