למה צמו בעבר ביום כ’ בסיון, לפי רבינו תם?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בשעת ד'תתקל"א (1171 למניינם) בבלואו שבצרפת, נכח יהודי אחד במעשה הטבעתו של ילד בנהר על ידי גוי. אותו גוי אשר ידע שהיהודי היה עד למעשהו, העיד בפני הרשויות כי יהודים רצחו את הילד. כתוצאה מכך, כל בני הקהילה היהודית בעיר, 31 נפש, נדרשו להתנצר. לאחר שסירבו הועלו על המוקד ביום כ' בסיון ד'תתקל"א.. רבינו אפרים מבון, כתב בספרו 'ספר הזכירה' כי בני הקהילה שרו את תפילת "עלינו לשבח" בזמן שעלו על המוקד ונשרפו חיים.

מעשה זה היה עלילת הדם הראשונה שהתרחשה בצרפת ובעקבותיו תקן רבינו תם תענית לדורות, וקבע את יום כ' בסיון כיום צום להקהילות צרפת, חבל הריינוס ואנגליה וכתב: "גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כיפורים הוא." רבינו תם הלך לעולמו ימים ספורים לאחר האירוע ומשערים כי נפטר מן הצער על חורבן קהילת בלואו.

עם השנים נשתכח צום כ' בסיון אך חודש בעקבות גזירות ת"ח-ת"ט (1648-1649 למניינם) בה הותקפו היהודים שנתפסו כשליחי המשטר הפולני על ידי הקוזאקים האוקראיניים, התקפה שהפכה פרעות כנגד היהודים עצמם. מעריכים כי בפרעות נרצחו מעל ל-100,000 יהודים וכשליש מן הקהילות היהודיות באוקראינה ובפולין נשרפו ונחרבו. ליהודים רבים הוצע להמיר דתם בתמורה לחייהם, אך בודדים בלבד בחרו בכך. היה זה האסון הגדול ביותר ליהודים מאז מרד בר כוכבא.

בשנת ת"י (1650 למניינם) התכנס "ועד ארבע ארצות" בלובלין ותיקן בכ' סיון יום תענית ציבור, וכך כתב הרב נתן נטע בן משה הנובר בספרו "יוון מצולה": "תענית ציבור לכל מדינות פולין ביום עשרים בחודש סיוון לדורות, בו ביום שנעשו הריגות נמירוב כידוע לכל, שהייתה קהילה ראשונה שמסרו עצמן להריגה על קדושת השם זכותם יעמוד לנו, והשם ינקום דמם" (יוון מצולה).

מאורעות השואה השכיחו את התענית וכיום רק מעט חצרות חסידיות נוהגות לומר סליחות ביום זה.