מעלת השכחה - מסר מחזק מהרב רפאל אביטן

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אחת הברכות הכי גדולת שיש לאדם בחייו היא השיכחה. אדם לא יכול לצאת לדרך חדשה בחיים שלו אם הוא לא שוכח את העבר שלו. אם אדם סוחב על גבו כל הזמן את העבר, את הכשלונות, את הירידות, את החטאים, את הנפילות, את כל הדברים שלא הסתדרו או מצד שני יזכור את העליות, את ההצלחות ואת כל המקומות הטובים בהם היה בלי להתייחס להווה או לעתיד שלו, הוא לא יצליח בחיים.

הטבע האנושי הוא לזכור מה היה בעבר, גם כשאדם יוצא לדרך חדשה הוא אוחז בידו חבל מתוח הסוחב אחריו את כל עברו: אם פעם לא הצלחתי, למה שאצליח הפעם?. לכן התורה שלנו פותחת בבראשית, באות ב'. איך כותבים ב'? סגור למעלה, סגור מאחורה, סגור למטה. הדבר היחיד שפתוח זה קדימה. כשמתחילים משהו חדש בורא עולם אומר לכו קדימה, תתחילו. מה שהיה כשהייתם למעלה, למטה, בעבר - הכל סגור. דרך חדשה, התחלה חדשה, בכל יום מחדש. כשהיום מסתיים הכל נגמר וסגור, מה נשאר פתוח? קדימה.

רבי נחמן מברסלב כותב על זה: "בעיני יש לשכחה מעלה גדולה, כי אם היה זוכר האדם כל מה שעבר עליו לא היה אפשר לו להרים את עצמו. כי הבלבולים מעקמים את דעתו ממה שכבר עבר עליו, למשל שלא עשה טוב בעניין הזה או היה צריך להתנהג אחרת בעניין אחר. על כן השכחה היא עצה טובה וגדולה מאוד, שמיד לאחר שחולף ועובר הדבר, יסלק ויסיח דעתו מזה לגמרי"..

כל פרויקט חדש שאדם מתחיל, בכל חודש חדש, בכל שנה חדשה, צריך לזכור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אצל בורא עולם תשעות השם כהרף עין. אז מה אם עד עכשיו נפלת? אז מה אם עד עכשיו נכשלת? מי אומר שעכשיו בורא עולם לא ירים אותך? אדרבא, תאמין בו שהוא יוכל להרים אותך. אבל אם בכל רגע ורגע תחזור לעבר ולמחשבות ולכישלונות אז אתה בעצם אומר לבורא עולם: "חבל שאני מתפלל אליך".

אתה כן יכול לשנות. זה תלוי בך. עד כמה שבאמת אמין שיש לך כוח, כוח של התחדשות, שמתחילים התחלה חדשה, מה שהיה נגמר. השאלה עד כמה אתה חי עם זה, האם אתה חי עם זה כל יום מחדש? האם אתה מאמין שמה שהיה אתמול נגמר? בטח כשמתחילים חודש חדש ובטח ובטח כשמתחילים שנה חדשה. אם כן, אתה פותח לעצמך הרבה דברים. אבל אם אדם ממשיך לסגור את עצמו מלמעלה או מלמטה, בטוב או ברע בעברו, הוא לא יגיע לשום מקום. לכן בראשית, מתחילים בב' - רק קדימה פתוח.

הכלל הראשוני שצריך הוא לשכוח את מה שהיה, במיוחד את הכישלונות.