את המכתב האישי מהרב מנדל כבר קראתם?

אם שלום הבית שלך חשוב לך, פשוט תעשה את זה!

המוני מחלימים מעידים: ''זאת הפעולה ששינתה את חיי''

הסוד לפרנסה בשפע נחשף לראשונה…

איך תצאו מהתקיעות בשידוכים ותגיעו לחתונה מאושרת בקרוב?

מאמרים מחזקים

מפתיע: מי כתב את הפתק המסתורי שהונח על שולחנו של הרב?

''חלפו כמה דקות, ואל כיתה ו' נכנס המלמד, לפתוח את היום. הוא מביט על שולחנו, ומבחין בפתק המונח עליו. הוא קרא את הפתק שוב ושוב, ולא האמין למראה עיניו…''


25/10/21 | י"ט חשון התשפ"ב

הגדלת טקסט

הקטנת טקסט

יש לך ווטסאפ? הגיע הזמן להצטרף אל קבוצות פרק תהילים יומי + קבוצות הסגולה/התפילה היומית

 

יוסי היה תלמיד כה מצטיין, בלי עין הרע, זרע ברך ה'. מוכשר מבני גילו, מבריק מבני כיתתו, עד שהמלמד שלו בכיתה ו' החליט שראוי ש'יקפוץ' שנה, ויעבור לכיתה ז' בעיצומה של שנת הלימודים. המנהל החינוכי בדק את העניין לעומק, בכל זאת – זהו נוהל חריג 'להקפיץ' תלמיד תוך כדי שנת הלימודים, אולם משנוכח לדעת כי יוסי אכן ילד כה מצטיין, מבריק ומוכשר – הבין שאין לו מה לעשות יותר בכיתה ו', ונקבע כי הוא עולה לכיתה ז'.

המעבר נקבע ליום ראשון שאחרי חנוכה, בתום חופשה קצרה, כדי שבכל זאת יהיה כאן קצת ניחוח של התחלה חדשה. בהתרגשות אין קץ שב יוסי לספסל הלימודים, ופנה לכיתה ו' ליטול ממנה את מיטלטליו. משם, קורן מאושר ומחוייך מאוזן לאוזן, חש זכות כבירה לבוא בשעריה של כיתה ז', הוא כבר ילד גדול…

חלפו כמה דקות, ואל כיתה ו' נכנס המלמד, לפתוח את היום. הוא מביט על שולחנו, ומבחין בפתק חצוף במיוחד, שההיגיון מחייב שמי שכתב אותו הוא יוסי, התלמיד המצטיין שעזב את הכיתה הבוקר. הוא קרא את הפתק שוב ושוב, ולא האמין למראה עיניו: 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה!', כך היה כתוב בפתק, בכתב ילדותי, באותיות גדולות וברורות.

המלמד התקשה להאמין: 'יוסי? דווקא הוא?!?! הילד המצטיין שאני ולא אחר נלחמתי כדי לשדרג אותו לכיתה הבאה, וברגע האחרון הוא נועץ בי חרב כה דוקרנית?!' כדי לוודא, שאל את תלמידיו מי הניח כאן את הפתק הלזה, והם אישרו כי אכן כן, יוסי הניח את הפתק על שולחנו, פתק בו כתובה ברכה 'מפרגנת' במיוחד: 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה!'

עיניו של המלמד האדימו בזעם, כעסו היה נורא. לא רק שמדובר בחוצפה איומה, מדובר בבגידה כואבת. הרי כמה התמסר למען יוסי, כמה פעל למענו, כמה התאמץ כדי שימצא מקום בכיתה המותאמת לכישוריו ויכולותיו. והנה יוסי פוגע בו באופן כה נורא, פשוט דוקר אותו בלבו!

המלמד התקשה לחזור לשלוותו, נטל את הפתק ואץ רץ לכיתה ז'. הוא פתח את דלת הכיתה בתנועה חדה, נכנס פנימה בזעף, נעץ מבט ביוסי – תלמידו לשעבר, ושאל קצרות: 'יוסי, האומנם? האם אתה הנחת את הפתק הזה על שולחני?'

'כן', הנהן יוסי, ולנוכח אישורו פתח המלמד בצעקות, לעיני הכיתה כולה: 'האינך מתבייש? אני טורח למענך, עובד בשבילך, מתאמץ עבורך. כמה טרחתי כדי להעביר אותך לכיתה המתאימה לך, כמה מסרתי את נפשי כדי שתתפתח ותתחנך באופן המיטבי ביותר. זו ברכת הפרידה שלך? ככה אומרים תודה רבה?!'

המלמד התנשף קמעא, והמשיך: 'אז למרות שהודות למאמציי אני כבר לא המלמד שלך, אבל את סמכויות הענישה כלפיך טרם איבדתי. לך הביתה, שם תחשוב טוב טוב אם נאה או יאה לכתוב כך למלמד!' – חתם המלמד את צווחותיו, לנוכח עיניהם הנדהמות של התלמידים…

ויוסי? יוסי פשוט פרץ בבכי נסער. שתי עיניו כשני נחלי דמעות, הוא התנועע בהתרגשות ופניו סמוקות בביישנות. הוא השפיל את מבטו בחרדה, ואמר בשקט: תוך גמגום ביישני: 'אבל, אבל… אבל אני בכלל לא כתבתי את הפתק הזה… זה פתק שהילדים בכיתה כתבו לי, והנחתי אותו על שולחן המלמד – לטיפולו. אני לא כתבתי את הפתק למלמד, חבריי בכיתתי לשעבר – כתבו לי את הפתק, כנראה בגלל שקינאו בי…' – השיב הילד באימה…

'מה???' – המלמד היה המום…

'כן', השיב יוסי בין פעיות בכיו, 'אני הנחתי את הפתק על שולחן המלמד , כדי להודיע שכך כתבו לי ילדים, שהם התנהגו כלפיי באופן לא יפה, וכתבו זאת על פתק. זה פתק שכתבו לי, לא אני כתבתי אותו, בוודאי שלא למלמד!'

עתה, היה תורו של המלמד להיבהל כדבעי. באותו רגע קלט את עומק הטעות שעשה, כיצד בייש את תלמידו לעיני כל הכיתה על לא עוול בכפו. לא יוסי כתב את הפתק, הוא בכלל לא ניסה לפגוע. את הפתק כתבו ילדים ליוסי, ניסו לפגוע בו, והוא רק ביקש ליידע על כך!

לשבחו של המלמד ייאמר, שכאשר התבהרה התמונה, לא נמלט מאחריות למעשיו, אלא שב לכיתה החדשה של יוסי, התנצל בפניו מעומק הלב על שפגע בו באופן כה קשה, ואף העניק לו סכום כסף – כדי שיקנה בו ממתקים עבור ילדי הכיתה החדשה…

סיפור מדהים זה, אותו שמענו מפי המלמד – גיבור המעשה, מחדד עד כמה לעולם לא נוכל לפרש משהו כפי מה שהוא נראה לנו. תמיד נחשוש כי יש משהו שאיננו יודעים, יש פרטים שאינם בהירים. אולי כל מה שנראה לנגד עינינו – הוא רק חלק קטן מהתמונה, וכשתתבהר כולה – נגלה עד כמה טעינו במבט הראשון שלנו… לכן, הבה נדון כל אדם לכף זכות, מתוך הבנה שאיננו יודעים את התמונה המלאה, אין בכוחנו לעמוד על טיבה. הרבה יותר נכון, כדאי ורצוי פשוט לדון לכף זכות, לשער שחסר לנו חלק מהפאזל, ולראות כל פעולה, של כל אדם, באור חיובי.

(פניני פרשת השבוע, הובא בגיליון כף זכות)

יש לך ווטסאפ? הגיע הזמן להצטרף אל קבוצות פרק תהילים יומי + קבוצות הסגולה/התפילה היומית

מאמרים מחזקים

"הרכב נצמד אלינו בצורה מסוכנת, חששנו לחיינו"

מאמרים מחזקים

הכלה התעקשה לבטל את החתונה בגלל... עכבר

מאמרים מחזקים

כיצד ייראה העולם לאחר ביאת המשיח?

מאמרים מחזקים

הגידול הפך לשפיר בזכות החלטה של רגע

מאמרים מחזקים

מצמרר: הנרצח התחנן בפני חברו בחלום שיוותר לו על...

מאמרים מחזקים

לא יאומן: הילד בכה והאמא קמה לתחייה!

מאמרים מחזקים

הנוכל תכנן את השוד בקפידה, אך שכח דבר אחד...

מאמרים מחזקים

למה ביקשה הזקנה עם המחלה הסופנית אריכות ימים?

מאמרים מחזקים

מפחיד: זה הזמן שבו השטן הופך לבעל הבית

מאמרים מחזקים

מה כתב האדמו''ר למשפחת אסולין על פטירת ביתם אדל ז''ל?

מאמרים מחזקים

האם יש בנות ים? ומה אומרת על זה היהדות?

מאמרים מחזקים

מרגש את הרשת: כך מניח אלון פז תפילין בכל יום

מאמרים מחזקים

מצמרר: פתח את הסניף באמצע שביתה - וזה מה שגילה

מאמרים מחזקים

מרגש: מה שכנע את הפרופסור לטפל באישה שלא היה לה סיכוי?

מאמרים מחזקים

למה חטף הבחור סטירה מצלצלת כשביקש ברכה לזיווג?

עוד מאמרי תוכן בנושא מאמרים מחזקים

X
  • © כל הזכויות שמורות