מרגש: מה שכנע את הפרופסור לטפל באישה שלא היה לה סיכוי?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מעשה נפלא הגיע לידינו על ידי נכדי כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט מסקולען זצוק"ל, בפרק העוסק על השתתפותו בכל נימי הלב והנפש בשמחתם ובצערם של ישראל, אך יש בו גם זרקור מופלא לכוחה של אמונה תמימה ופשוטה, אשר על ידה אפשר לשדד מערכות הטבע ולפעול ישועות בקרב הארץ נגד כל הסיכויים הגשמיים הנראים לעין בשר.

הסיפור עצמו נשמע מפי הגה"ח רבי יהושע העשיל הערשבערג שליט"א, והנכדים סיפרו אותו לפני זקנם הגדול מרן האדמו"ר מסקולען זצוק"ל תחת אחד השיחים.

היה זה לפני מספר שנים, כאשר אישה מבוגרת בסביבות גיל השישים עדיין לא נפקדה בזרע של קיימא, וכמובן שבמשך השנים הרבות שחלפו, ניסו לעשות את כל הפעולות שבעולם כדי להושיעם מצרתם הנוראה ל"ע, אולם כל הרופאים הגדולים ביותר הרימו ידיהם בייאוש והודיעו להם בזה אחר זה, בקול שבור ומרוסק, כי אין להם מה להועיל יותר במצב כזה, בפרט לאור הגיל המבוגר בו נמצאת האישה, כי עוד לא היה כדבר הזה בעולם הרפואה.

מאידך, האישה ובני משפחתה לא התייאשו לרגע אחד לאור בשורת הרופאים שלא נתנה להם סיכויים להיפקד בדבר ישועה ורחמים. הם המשיכו להאמין בלבב שלם מתוך אמונה פשוטה וברורה כי לא אבדה תקוותם, ועוד חזון למועד להשפיע עליהם רחמים וחסדים משמי רום.

תפילות רבות ספוגות בדמעות רותחות, ליוו את בני הזוג בדרכם לרופאים ולפרופסורים גדולים ומומחים מכל רחבי העולם, עד שהגיעה לאוזנם שמועה רחוקה על אחד הפרופסורים הגדולים ביותר במדינה רחוקה, והם החליטו לעשות את הניסיון האחרון מבחינתם כדי לבצע את חובת ההשתדלות.

הם הרחיקו נדוד עד למקומו של הרופא המפורסם וישבו בחדרו משך שעה ארוכה, מספרים את סיפורם הכאוב ומביעים את תקוותם כי עדיין ניתן לעשות משהו. שמע הפרופסור את דבריהם והפתיע אותם באמרו כי בימינו עם התפתחות הענק בטכנולוגיות שונות אפשר לטפל במצבים כאלה ולהביאם לידי תוצאה חיובית, אולם בד בבד השמיע את הסתייגותו עקב העובדה שהאישה נמצאת בגיל הסמוך לשישים, כך שאין כאן סיכויים רבים להצלחה בטיפול.

ברגע שלפני האחרון, טרם ישתלטו עליה זרועות הייאוש ועולמה ייחרב עליה לתמיד ר"ל, נאזרה האישה הצדקנית והמיוסרת באמונת עוז ואמרה לפרופסור מנהמת ליבה הפצוע: "אני מציעה לעשות את הטיפול הזה גם בגילי המבוגר, היות והיתה לנו כבר במשפחה סבתא זקנה שהמתינה אף היא להיפקד בפרי בטן משך תשעים שנה, ולבסוף היא זכתה להיפקד נגד כל הסיכויים הנראים בדרך הטבע, כך שייתכן ויש אצלנו במשפחה תופעה כזו שאפשר ללדת גם בגיל מבוגר"… כוונתה של האישה היתה, כמובן, ל'סבתא' של עם ישראל, שרה אמנו ע"ה…

הפרופסור שמנהל את ענייניו על פי הפרוטוקול, שמע את הדברים וקיבל אותם בהבנה. 'אכן', הרהר לעצמו בשקט, 'יש במשפחה הזו תופעה שכבר היתה בעבר עם סבתא זקנה שנפקדה בגיל תשעים; אם-כך, יתכן שגם היא תצליח ללדת בעקבות הטיפול המקצועי, בפרט שהיא רק בגיל שישים'. אכן, השתדל הרופא המומחה ולפקודת השנה חבקו בני הזוג בן במזל טוב, לשמחתם העצומה שלא ידעה גבולות.

מספרים נכדי מרן האדמו"ר מסקולען זצוק"ל: "כשסיפרנו עובדא זו לפני זקננו זצוק"ל, רצינו לראות איך יגיב על המעשה, שהרי נראה מכאן כוחה הגדולה של אמונה פשוטה של אישה כשרה. אולם כשסיימנו את סיפור המעשה נענה רבנו בשמחה רבה שאי אפשר לתאר: 'אה, ברוך השם'… ואז תפסנו שמשך כל הזמן שסיפרנו לו המעשה, השתנו פניו בצער מאז ששמע שאשה זו לא יכולה להיפקד ר"ל, עד הרגע ששמע כי אכן נפקדה ושמע ד' קולה, אמר ברוב שמחה וחדווה: 'אה, ברוך השם'…"

(אור לישרים, הובא ע"י הרב פנחס זרביב, מכון 'למעשה')