מה זה פורים קטן ואלו הלכות נוהגים בו?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

פורים קטן נחגג בשנה מעוברת, שבה יש אדרים. בשנה כזו חוגגים את ימי הפורים באדר השני, ואילו בי"ד ובט"ו באדר הראשון יש קצת מנהגי שמחה. הסיבה שבגללה חג הפורים נקבע לאדר שני, היא כדי להסמיך 'גאולה' ל'גאולה', כלומר: את גאולת פורים לגאולת פסח. 

למרות שלא מקיימים את מצוות הפורים באדר א', יש כמה הלכות שנוהגות גם ב'פורים קטן'.

הלכות 'פורים קטן'

בפורים קטן לא אומרים תחנון ומזמור "יענך ה' ביום צרה". אולם לא מוסיפים לומר "על הניסים" בתפילה (שלחן ערוך אורח חיים סימן תרצז, ומשנה ברורה שם).

אסור להספיד ולהתענות בי"ד וט"ו אדר ראשון (שלחן ערוך ורמ"א שם).

נכון לנהוג בהם מקצת משתה ושמחה, ביום י''ד לבני פרזים, וביום ט''ו לבני ירושלים (יעויין ברמ"א שם, ושו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן נח, וספר חזון עובדיה על פורים עמודים רט-ריא). היו מחכמי ההלכה הגדולים שגם ערכו סעודה גדולה בפורים קטן, וזה מנהג יפה, אך הוא אינו חובה. הרמ"א פוסק כך: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגים כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד". 

אין צריך לשלוח מנות לריעים ומתנות לאביונים בפורים קטן (ראה שו"ת דברי ישראל חלק א' סימן רטו, וספר חזון עובדיה הנ"ל עמוד רט).

מותר לעשות מלאכה בפורים קטן (חזון עובדיה שם ד"ה ולענין).

בימים אלו לא אומרים "על הניסים", כי לא קוראים בהם את המגילה, אך אם אמר בטעות - לא מחזירים אותו, כי הוא "מעין המאורע" וישנו "שם פורים" גם על פורים קטן. וה"יפה ללב" כתב שמכל מקום ראוי לומר בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו' עד "בימים ההם בזמן הזה".

פורים קטן - הרב שמואל אליהו שליט''א: